דילוג לתוכן העיקרי

וירא | גירוש הגר וישמעאל

קובץ טקסט

 

ספר בראשית פרק כא – 2:

נשוה בין סיפור בריחת הגר בפרק טז לסיפור גירושה בפרקנו. ניתוח ההבדלים נעשה בצדה השמאלי של הטבלה:

ספר בראשית פרק טז

בראשית פרק כא

משמעות ההבדלים

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ:

 

וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:

התלונה הראשונה של שרה אינה מוסבת לא כלפי הגר כי אם כלפי אברהם עצמו 'חמסי עליך' בעוד שתלונתה השניה מוסבת כלפי ישמעאל 'כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני'. ישנו שימוש מעניין בראיה בשני הסיפורים: בסיפור הראשון בפרק טז הגר היא הרואה 'ותרא כי הרתה ואקל בעיניה' לעומת זאת בסיפור שלנו שרה היא הרואה 'ותרא שרה את בן הגר המצרית' מי שניצב מול הראיה של הגר בפרק טז היא שרה 'עשי לה הטוב בעיניך' לעומת זאת בסיפורנו מי שניצב מול הראיה של שרה הוא דוקא אברהם 'וירע הדבר מאוד בעיני אברהם'. הפעם אברהם תופס את מקומה של שרה אלא שהוא לא ניצב אל מול הגר אלא אל מול שרה עצמה.

עוד הבדל מהותי הוא שבניגוד לתלונה הראשונה בה שרה מבקשת הכרעה ביד גורם שלישי בתלונה השניה היא כבר גוזרת את הדין בעצמה 'גרש האמה הזאת ואת בנה'.  דבר שזוקק עיון הוא מדוע בקשתה של שרה מפרק טז נשארת מיותמת? מדוע ה' לא שפט בבינה ובין אברהם שם? לקמן נעמוד על כך.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ

וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ:

 

ניתן לשים לב כי בעוד שאת עינויה של הגר אברהם ראה בעין טובה (לפחות מנקודת הבנתה של שרה) את גירושו של ישמעאל אברהם רואה בעין רעה מאוד. אברהם אכפתי מאוד כלפי זרעו וכפי שמתשובתו של הקב"ה ניתן ללמוד עיקר הבעיה של אברהם היתה עם זרעו – מה יהיה בגורלו? הכתובים מדגישים זאת גם על ידי כך שבתלונתה של שרה האישיות העיקרית שמקבלת את קיתונות הכעס של שרה היא הגר עצמה 'גרש האמה הזאת ואת בנה' 'כי לא יירש בן האמה הזאת' היידוע והפנייה מוסבת כלפי האמה והדבר בא לידי ביטוי במילה 'הזאת' שכביכול מנכיח את הגר מול דברי שרה. אמנם לאברהם לא חורה כי אם על בנו, הגר לא באמת מעניינת אותו רק רע לו על ילדו.

 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:

וכאן סוף סוף אלהים נכנס לתמונה, אותה בקשה של שרה 'ישפוט ה' ביני ובינך' נענית דוקא עכשיו. הקב"ה מצדיק את שרה לחלוטין 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה' ובאשר לישמעאל - אל דאגה הוא לא הזרע שאיתו נכרתה הברית 'ואת בריתי אקים את יצחק' 'כי ביצחק יקרא לך זרע' אך אז אברהם עוד לא האמין לחלוטין וביקש 'לו ישמעאל יחיה לפניך' וגם כאן נעתר לו ה' 'וגם את בן האמה לגוי אשימנו' אמנם את הירושה של הייעוד יקבל יצחק בן שיהיה שלך ושל שרה גם יחד. כאן נודע לאברהם כי היתרון הגדול של יצחק על ישמעאל הוא שהוא בנה של שרה ואילו ישמעאל בן האמה. לאברהם נודע כעת כי האשה לא פחות חשובה מן הזרע 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה'. השאלה היא כמובן מדוע ה' לא שפט עד כה בין שרה לבין אברהם? מדוע בקשתה של שרה נשארה מיותמת עד פרקנו? לקמן נעמוד על שאלות חשובות אלו.

וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ:

 

 

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ

אברהם אכן מפנים את הדברים ולעומת הבריחה של הגר משרה כעת הגר אינה בורחת - היא מגורשת ולא ע"י שרה כי אם ע"י אברהם. נשים לב לתיאור המעניין של השילוח: כביכול המשתלחת היחידה היא הגר 'וישלחה' הילד של הגר – הוא ישמעאל – מוזכר כעוד פרט שנלוה לצידתה לדרך 'ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד' הכתובים מדגישים שהגירוש של אברהם היה בעיקר של הגר, ישמעאל מבחינתו – היה הבן של האשה הלא נכונה. לעומת תגובתו של אברהם על דברי שרה שהיה רע בעיניו על בנו כאן נראה שאברהם הפנים היטב מה שה' אמר לו והוא שישמעאל אינו הבן הממשיך הוא רק טפל לאמו ואמו היא האמה – בשל כך הוא גם לא נבחר. ישמעאל מקבל מאברהם יחס שולי ויש בדבר שינוי מהותי מיחסו אליו בפס' יא.

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר:

 

וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם:  וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם

בניגוד למתרחש בפרק טז שם הגר מגיעה למקום באר מים חיים והמפגש עם המלאך מתרחש במקום מים, כאן בפרשתנו המלאך מוצא את הגר חסרת כל אין לה מים וגם ילד – עוד עלול שלא להיות לה. נוצר קשר בשתי הפרשיות בין נוכחות המים לחיי ישמעאל – במפגש הראשון הגר מוצאת מים והיא חובקת בן בבטנה ואילו בפרשתנו הגר חסרת מים וחסרת ישע באשר לבנה.

וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן:  וַתִּקְרָא שֵׁם יְהֹוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד:

 

וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר:

שני דברים שהוזכרו בפרק טז מקבלים משמעות נוספת בפרשתנו: שמו של ישמעאל וראייתה של הגר. שמו של ישמעאל מוסבר על פי האמור בפרק טז 'כי שמע ה' אל ענייך' אמנם פרשתנו מעניקה לשם משמעות אחרת המתאימה יותר לסיטואציה הנוכחית 'כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'. כמו כן ראייתה של הגר המוזכרת בפרק טז 'כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי ראי' אינה ברורה – מהי אותה ראיה נשנית שהיא מדברת עליה? פרקנו יוצק לדבריה את משמעותם – הגר לא רק ראתה את מלאך ה' אלא גם נפקחו עיניה וראתה באר מים – אותם מים שיצילו את בנה – ישמעאל. משמעות הדבר היא שהאירועים שאנו עדים להם בפרקנו נטמנו בין השורות של פרק טז. למעשה יש בדבר זה תשובה לשאלתנו: מדוע ה' לא שפט בין אברהם לשרה כבר בפרק טז מדוע היה צורך לחכות עד פרקנו שבו ה' יאמר לאברהם 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה'? התשובה של פרקנו ברורה: הקב"ה התחיל לשפוט כבר בפרק טז, אלא שהגר לא גורשה, היא ברחה מפני שרה ושם מלאך ה' החזיר את הגר בכדי שתתעמת שוב עם שרה עד לגירושה על ידי אברהם. דוקא בקשתה של שרה 'ישפוט ה' ביני ובינך' היא זו שגרמה לחזרתה של שרה, אלמלא שרה היתה מענה את הגר ולא היתה בורחת אלא תובעת את גירושה מידי אברהם היו נראים העניינים אחרת לחלוטין. ולמעשה בגירושם של הגר וישמעאל אברהם מפנים מסר חשוב מאוד – שרה אשתו היא מרכז המשפחה והיא זו שגם תעמיד את יורשו את יצחק.

 

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)