אמור | אמרות טהורות

פרשת אמור, העוסקת בטהרת הכהנים, פותחת בפסוק: "ויאמר ה' אל משה לאמור - אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם". שלוש פעמים חוזר השורש א.מ.ר בפסוק, מה שמביא את המדרש - ובעקבותיו את ה"שפת אמת" - לדון במשמעותו של שורש זה בהקשר לפרשיות הטומאה והטהרה. מדוע דווקא כאן משתמש המקרא בשורש א.מ.ר, ומדוע חוזר השורש שלוש פעמים בפסוק אחד?

"קשה, איך יכול בשר ודם להיטהר כראוי, ורק כי הכל במאמר נברא - כמו שכתוב 'בעשרה מאמרות נברא העולם' - ולכך המאמר נותן טהרה לכל דבר, ורק להיות דבוק בשורש כל דבר".

דברי ה"שפת אמת" מבוססים על דברי המשנה באבות: "בעשרה מאמרות נברא העולם". מדוע נברא העולם בעשרה מאמרות, ומדוע טרחו חכמים לציין עובדה זו, העולה מפורשות מהפסוקים שבפרשת בראשית? ה"שפת אמת" מסביר שדווקא בגלל הטבע החומרי של העולם, הדגישה התורה כי שורש העולם אינו החומר אלא המאמר. בעוד שאנו, בני האדם הנפגשים עם העולם, איננו רואים אלא את החומר ומעריכים רק את הקיים והמוחשי, התורה מדגישה כי מאחורי החומר עומד "מאמר". המאמר הוא השכל שמאחורי הדברים, הנותן להם את זכות הקיום.

הסיבה שבגללה אנו נוטים לזלזל בדיבור היא שהדיבור אינו מחייב דבר, כדברי המדרש המצוטטים ב"שפת אמת": "'אמרות ה' טהורות' - אמרות בשר ודם אינן טהורות. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם נכנס למדינה - כל בני המדינה מקלסים לו. אמר להם: למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות... ישן לו ולא עמד, היכן הוא והיכן אמרותיו?! אבל הקב"ה אינו כן, אלא 'וה' אלוקים אמת'". המדרש מדגיש את הארעיות שבדברי בשר ודם, הגורמת לנו לזלזל ולהמעיט בערכו של הדיבור. הדיבור אינו יוצר מציאות ממשית, וכל משמעותו עבורנו היא התקשורת. לעומת זאת, התורה רצתה להדגיש שבתיאור הבריאה לא נאמר 'ויעש ה'' אלא "ויאמר אלוקים" - עיקר קיומה של הבריאה הוא במאמר ה' שמאחורי הדברים. המאמר הוא שורש הדברים, ובו גם טמונה משמעותם, שהלכה והתרחקה ממקורה הראשון עם עטותה על עצמה את החומר.

בדרך זו מסביר ה"שפת אמת" מדוע בפתיחה לפרשיות הטומאה והטהרה חוזר השורש א.מ.ר פעמים רבות. פשר הטומאה הוא המרחק ממקור הדברים, והטהרה תפקידה להחזיר את הדברים לשורשם - שם טהרתם. ולפי ששורש הדברים זו האמירה שמאחוריהם, פתחה התורה בפסוק "אמור ואמרת".

האם גם האדם יכול לחוש בטוהר שבאמירות? על שאלה זו משיב ה"שפת אמת" כי רק על ידי הדבקות באמרות ה' יכול האדם לחוש בטוהר הדיבור. "וממילא, כמה שמכניס אדם דברי תורה תוך לבו - מטהרים הלב ושומרים אותו".