פרשת בא - הלומד מכל אדם

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת בא - הלומד מכל אדם

"'ולא יראה לך חמץ' - שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים" (פסחים ה:)

כידוע, קשה לאדם לראות את נגעי עצמו ולהעביר ביקורת הוגנת ובונה על מעשיו. לעיתים הוא מוצא לעצמו היתרים ויצרו משכנע אותו שזו מצווה גמורה, ולעיתים הוא מחמיר עם עצמו יותר מדי, ובכל מעשה טוב הוא מוצא פגמים וחסרונות. כשם שהאדם זקוק למראה כדי שיוכל להסתכל בפניו שלו, כך הוא זקוק לאחרים כדי ללמוד דרכם את הטעון תיקון אצלו.

"אם לא תדעי לך היפה בנשים - צאי לך בעקבי הצאן" (שיר השירים א, ח)

כותב ר' יעקב יוסף מפולנאה על פסוק זה:

'...וביאור משנה 'איזהו חכם? הלומד מכל אדם' (אבות ד'), כי ברואה חסרון זולתו ירגיש בעצמו לתקן חסרונו, וזהו שכתוב 'ולא יראה לך חמץ'". (בן פורת יוסף לפר' נח; בעל שם טוב פר' בא אות י')

הבעש"ט לימד אותנו, שכל מה שקורה לאדם - קורה לו כדי שילמד מזה לעבודת ה'. אפשר ללמוד זאת ממשה רבנו בפרשה:

"ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות ועשינו לה' א-לוהינו. וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה, כי ממנו נקח לעבד את ה' א-לוהינו" וגו'. (שמות י' כה-כו)

אפילו מהבהמות של פרעה ניתן להפיק תועלת לעבודת ה'. כל שכן מן הבהמות שלנו, וכל שכן מן היהודים שאנו נפגשים איתם. אפשר להרוויח המון אפילו מפגישה מציקה ולא נעימה עם אדם בעל דעה פסולה, אופי קשה או מידה רעה, כיון שיש בה הזדמנות ואפשרות לראות מעט מהחמץ שלנו, כדי לבערו או לתקנו.