בהר | תשס''א

א. אור החיים.

פרק כה' פסוק ב':

 

שאלות

 

1.   מהי שאלתו ואיזו מין שאלה זו?

2.   מהי תשובתו הוא לכך?

3.   בהמשך מעלה פרשננו רעיון עקרוני על היחסים הקב"ה לישראל, התוכל להסביר?

4.   למה מצב זה יותר טוב לנו?

5.   בקטע האחרון יש נימוק נוסף הבנוי על התחייבות שבשבועה, מהי מעלתו של נימוק זה.

6.   מה ההבדל אם מדובר במחנה או בצדקה?

 

ב. צרור המור.

פרק כה' פסוקים כ'-כא':

 

שאלות

 

1.   פרשננו קובע שמצוות שמיטה ויובל הם "סודות עמוקים ודברים שהם כבשונו של עולם" ולאחר מכן הוא בכל זאת מחפש נימוקים - איך זה מסתדר?

2.   למה זה "שורש כל התורה ויסוד העולם כולו" ואיך זה יתכן?

3.   פרשננו אינו עומד על הצד המעשי דוקא של יישור הקן בין עשיר לעני כי אם דוקא על הצד הפסיכולוגי-רעיוני של הרגשות העשיר לאור הנסיון, למה, ומה המטרה?

4.   במה זה מועיל?

5.   "בענין שבזה יזכור העני וירחם עליו", איך זה פועל?

6.   התוכל להסביר את השקפתו של פרשננו בקבעו כי "זהו יסוד התורה והעולם"?

 

ג. מדרש אריאל.

פרק כה' פסוקים כא'-כב':

 

שאלות

 

1.   מהו הקושי האפשרי שפרשננו מוצא בפסוק יט'?

2.   בעצם מהי תשובתו לקושי זה?

3.   התוכל להביא דוגמאות למלחמות מתוך עוני ומלחמות מתוך עושר וקנאה?

4.   מהו הקושי שפרשננו מעורר בקטע השני?

5.   מה אם כן העצה היעוצה למנוע זאת?

 

ד. הגיונות המקרא: ד"ר ישראל אלדד.

פרק כה' פסוק כג':

 

שאלות

 

1.   פרשננו - כדרכו - מנסה לרתום את דיני התורה השונים להשקפת עולמו על עם ישראל וארצו, מה מאפשר לו כאן לעשות זאת?

2.   דם, אדם, אדמה - מעבר לשעשוע הלשון, מה הרעיון בכך?

3.   התורה - לדעת פרשננו - באה לעדן את האדם ולהובילו בדרך הצדק, איך דין היובל מצטרף לכך?

4.   "מוליכם לפי טבעם כשהוא מגביל את תוקף   טבעם: התוכל להסביר איך זה פועל לדעתו?

5.   פרשננו רואה קו הגיוני עולה מ"בראשית" ועד היובל, התוכל להסביר?

6.   פרשננו קובע כי היובל טרם הוגשם איך ולמה?

7.   לסיכום מה הן מטרות כל המצוות לדעתו?

 

ה.   רמב"ן.

פרק כה' פסוק כד':

 

שאלות

 

1.   מה בדיון פירוש הפסוק לפי רש"י?

2.   מה ולמה פרשננו אינו מקבל זאת?

3.   מהי בדיוק דעת פרשננו?

4.   למה לדעתו משתמש הפסוק בלשון "גאולה" דוקא ומה המשמעות לכך?

5.   מה הן הגדרותיו ל: כל הארץ, ארץ אחוזה?

6.   מה המצב ביחס לעבר הירדן ולמה?