פרשת בחוקותי - אם בחוקותי תלכו

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת בחוקותי - "אם בחוקותי תלכו"

בחלקה הראשון של פרשת בחוקותי מפרטת התורה את השכר הטמון לישראל אם יקיימו את מצוות ה' ואת העונש השמור להם אם יעברו עליהן. הלשון שבה נוקטת התורה היא 'הליכה' בחוקות ה'. בביטוי מיוחד זה, ראו בעלי המדרש פתח להבנה משמעותית יותר של ההליכה בעקבות רצון ה'.

"'אם בחקותי תלכו' - הדא הוא דכתיב 'חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך'. אמר דוד: ריבונו של עולם! בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. הדא הוא דכתיב - 'ואשיבה רגלי אל עדותיך'.
ר' הונא בשם ר' אחא אמר: חישבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות, ואשיבה רגלי אל עדותיך.
ר' מנחם חתנא דר' אלעזר בר' אבינא אמר: חישבתי מה שכתבת לנו בתורה - 'אם בחקותי תלכו', ומה כתיב תמן (ומה כתוב שם)? 'ונתתי שלום בארץ'. 'ואם לא תשמעו לי' - מה כתיב תמן? 'ויספתי ליסרה אתכם'.
ר' אבא בריה דר' חייא בשם ר' יונתן אמר: חישבתי ברכות, חישבתי קללות. ברכות - מאל"ף ועד תי"ו, קללות - מן וי"ו ועד ה"א, ולא עוד אלא שהן הפוכות. אמר רבי אבין: אם זכיתן - הריני הופך לכם קללות לברכות. אימתי? כשתשמרו את תורתי. הדא הוא דאמרינן: 'אם בחקותי תלכו'".

דוד המלך מעיד שתמיד הוא היה מחשב את דרכיו, ומוליך את רגליו לעדות ה'. מפסוק זה למדו חז"ל על ההליכה בדרכי ה' בכלל, ואמוראים שונים האירו מניעים שונים להליכה זו.

דוד המלך הולך לבתי כנסיות ומדרשות למרות מחשבותיו. הוא מתכנן לבקר פה ושם, אך רגליו, גופו ואישיותו, מושכים אותו לבתי מדרשות. הליכתו בדרכי ה' היא חלק מאישיותו. אין לו צורך בכלל לחשוב על כך, וגם מחשבה הפוכה לא תצלח.

רב אחא והבאים אחריו אומרים שהמחשבה מובילה להליכה בדרך ה'. רב אחא רואה זאת במחשבה על שכר המצווה ועל הפסד העבירה. הרבה שכר יש במצוות, והדבקות בה' המושגת על ידם - דיה להניע יהודי לקיים את רצון ה'.

אמנם, יש יהודים שמחשבה זו אינה מניעה אותם. להם מועילה יותר דווקא מחשבה על הטוב המעשי הצפון בקיום המצוות. זווית זו מאיר ר' מנחם, ונראה שעל דבריו מוסיפים ר' אבא ור' אבין.

כל מניע וכיוונו, כל יהודי ומניעו, וכולם - "בחוקותי תלכו".