בחוקותי | תשס''ג
א. צרור המור.
פרק כו' פסוקים ד', ה':
שאלות
1. בקטע הראשון מסביר פרשננו את החלוקה בין עצם הגשמים לבין מועד ירידתם, למה?
2. מה פירוש שהגשמים הם "שלנו" ואיך זה פועל?
3. מהו חסדו של הקב"ה בתהליך לכאורה טבעי זה?
4. היכן האומות האחרות בכל זה?
5. אך השמיטה נכנסת לתמונה כאן?
6. "הגשמים הם כלל הטובות" התוכל להסביר ולנמק?
7. מה הקושי לכאורה בפסוק ה'?
8. מתי הלחם ביוקר ולמה?
9. מה אם כן הברכה הצפויה?
ב. רש"י.
פרק כו' פסוק י':
שאלות
1. מהו הקושי האפשרי בקטע הראשון שרש"י משיב עליו?
2. מהי אם כן הברכה?
3. מה הסברו בקטע השני ובמה יש בכך ברכה?
ג. רש"ר הירש.
פרק כו' פסוק י':
שאלות
1. מהו הקושי האפשרי שפרשננו מנסה להשיב עליו בקטע הראשון של דבריו?
2. מהו הסברו לישן נושן והאם הוא מסכים או חולק על רש"י?
3. פריון הארץ יתחרה עם ריבוי האוכלוסיה, האם זה מצב נורמלי?
4. ריבוי האנשים יביא לברכה רוחנית-מוסרית, איך זה יכול לפעול?
ד. מדרש אריאל.
פרק כו פסוק י':
שאלות
1. פרשננו מרחיב את פירוש רש,י כאן לכאורה מה צורך להוסיף?
2. מהי לדעתו "דרכו של עולם" והאם זה אכן כך?
3. "הזיקנה עצמה איננה פגם" האם זו המציאות ולמה חשוב לו להדגיש זאת?
ה. מלאכת מחשבת.
פרק כו' פסוק מג':
שאלות
1. קרא שנית את הפסוקים ותנסה להסבירם על פי הפשט?
2. האם ואיזה קושי נראה לך עליו בונה פרשננו דבריו?
3. מהי התיאוריה שלו לגבי עיבוד האדמה או השמתה?
4. איך זה קשור לחטאי ישראל?
5. מה בדיוק יקרה לדעתו בארץ ובעם?
6. לאיזו מסקנה מוביל בעצם פרשננו?
ו. רש"ר הירש.
פרק כו' פסוק מג':
שאלות
1. מהו הקושי האפשרי בפסוק עליו תולה פרשננו את דבריו?
2. פרשננו משתמש ב,תשובת המשקל" כאן, בעצם מה היה החטא לפי זה?
3. איך החטא מתכפר ועל ידי מה?
4. פרשננו מרחיב ומתתאר את התלאה אשר מצאתם בגלות בעמים, התוכל להסביר דבריו?
5. מה קרה ואיך ניתן לתקן זאת?
6. איך מצוות התורה יכולות לפתור בעיה זו?
ז. המהר"ל מפראג עם פירוש הרב ז.זלצר ז"ל.
פרק כו' פסוק מד':
שאלות
1. מהו הקושי העקרוני-רעיוני בפסוק עליו מנסה פרשננו לעמוד?
2. פרשן פרשננו (הרב ז. זלצר) מקדים ומבאר את פלא הגזרה, התוכל להסביר?
3. מהו חידושו של המהר"ל בדבריו?
4. מה הן שתי האפשויות שהוא מעלה כאן?
5. התוכל להביא ראיות מן ההיסטוריה לכך?
6. איך ובמה יש בכך נחמה?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)