פרשת במדבר - ודגלו עלי אהבה

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת במדבר - "ודגלו עלי אהבה"

בפרשת השבוע מצווים ישראל לחנות איש על דגלו. הדגל מסמל את ייחודו של הלאום או של השבט, אך חז"ל מצאו בלשון זו רמז לדבר נוסף:

"...רבי יהודה אומר: 'הביאני אל בית היין' - למרתף הגדול של יין, זה סיני. ולמדני משה תורה, שהיא נדרשת מ"ט פנים. 'ודגלו עלי אהבה' - אמר רבי חנינא: בראשונה, כל מי שהיה מראה איקונין (תמונה) של מלך באצבע היה נהרג, והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע. אמר הא-לוהים: 'ודגלו עלי אהבה' - וגוּדָלוֹ עלי אהבה.
ר' יששכר אומר: 'ודגלו עלי אהבה' - אפילו אדם יושב ועוסק בתורה ומדלג מהלכה להלכה ומפסוק לפסוק, אמר הקב"ה - חביב הוא עלי. 'ודגלו עלי אהבה' - ודילוגו עלי אהבה...".

הרעיה בשיר השירים מתארת באילו תענוגות זיכה אותה הדוד, וחז"ל דרשו תענוגות אלה על התורה. מתן תורה נמשל לכניסה למרתף יינו של הקב"ה. היין אינו רק טעים אלא גם עשיר, וכך גם תורת ה' נדרשת במ"ט פנים - מ"ט טעמים שונים לאותו מאכל.

אך לא די בכך שה' הכניסנו למרתפו, גם דגלו היה עלינו אהבה. ר' חנינא ור' יששכר מציעים שני פנים לאהבה זו: ר' חנינא מתאר את האבסורד שבלימוד התורה, בכך שהקב"ה - שמלוא כל הארץ כבודו, וכל ינוקא בין שלוש יכול להגיד 'ה' אומר כך' או 'ה' אומר אחרת'. התינוק הרי אינו מבין אפילו קצה קצהו של כבוד ה', ובכל זאת הוא מצביע על שם ה'! אמנם, הקב"ה קובע שהדבר ייתכן - 'גודלו של תינוק מישראל אהוב עלי'.

ר' יששכר מאיר כיוון אחר: גם מבוגר שעוסק בתורה, צריך אהבה כדי שיתקבל תלמודו. הוא עשוי לטעות, ואי אפשר לכוון תמיד אל האמת. גם שיטת הלימוד קשה ליהודים רבים. וכי לימודם - בטל הוא? אומר הקב"ה: אפילו דילוגו של ישראל אהוב עלי. כל לימוד תורה, גם אם הוא לא ברמה גבוהה - מקובל לפניו יתברך.

כשאוהבים ילד קטן - לא רק מוכנים לקבל אותו כמו שהוא, ואין דורשים ממנו לעמוד בכל הדרישות, אלא שגם נהנים מכל הבנה שהוא מבין ומכל השגה שהוא משיג. כך גם ישראל - אהובים לריבונם, ודגלם - מה שיהא ואיך שיהא - עליו אהבה.