דברים | פחדו בציון חטאים

משה רבינו, בשיחה המכריעה ביותר לעם ישראל, מדריך אותם לקראת הכניסה לארץ. ההנחיה המרכזית שלו היא: "עלה רש כאשר דבר ה' א-לוהי אבותיך לך, אל תירא ואל תחת" (א', כא). הלא זה היה עיקרו של החטא שהרחיק אותנו מרחק של 38 שנה מן הארץ, והרג את כל הדור: "אנה אנחנו עולים, אחינו המסו את לבבנו לאמור - עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות בשמיים, וגם בני ענקים ראינו שם". וכבר אז משה התריע על כך: "ואומר אלכם - לא תערצון ולא תיראון מהם...".

אמנם פחד זה מבוסס על יסוד אמיתי, שהרי מי שעומד מולנו הם ענקים גדולים ומפחידים שהפילו את חתתם על כל העמים באזור, אולם משה מחזק אותנו - מי שבאמת צריך לפחד זה הם: "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים, אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך" (ב', כה), והסיבה פשוטה: "לא תיראום, כי ה' א-לוהיכם הוא הנלחם לכם" (ג', כב).

האמירה המפורסמת ביותר של רבי נחמן נוגעת דווקא למערכה זו: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל" (ליקוטי מוהר"ן תניינא מח). ממה כן צריך לפחד? על כך נלמד בפרשה הבאה: "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" (ד', ט). ועוד משהו מסוכן באמת: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש, פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל..." (ד', טו).

הבעש"ט לימד אותנו בכמה מקומות שהא בהא תליא: "נמצא, מי שאינו רוצה לידבק ביראה האחד שהוא יראת ה' - אזי נופל תחת הרבה מיני יראה שבחיוב טבע בריאת העולם. מה שאין כן איש משכיל ירא את השי"ת, על ידי מין יראה אחת שורש הכל - ניצול מכל מיני יראה..." (תולדות יעקב יוסף פ' ראה, וב'מקור מים חיים' על ס' בעל שם טוב, עקב אות י"ז).