פרשת וארא - תכונותיו של המנהיג

  • הרב יהודה עמיטל

פרשת וארא - תכונותיו של המנהיג*

"וידבר ה' אל משה לאמור: בוא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו" (ו', י-יא).

לאורך כל הפרשיות הפותחות את ספר שמות, בולטת לעין הערכת התורה ליכולות המנהיגות של משה. נדמה שכבר מקטנותו ניתן היה לשער שמשה יגדל ויהפך למנהיג, שהרי זה העתיד המצופה לאדם שגדל בבית פרעה ולמד שם תכסיסי מלוכה והנהגה. אולם, הייחודיות של משה כמנהיג איננה מתבטאת רק ב'היסטוריה' שלו, אלא גם באופיו המיוחד.

למרות שמשה גדל בבית המלך, הוא אינו מסתפק בחיים 'נוחים' כאלו, אלא יוצא לראות מה מתרחש מחוץ לארמון. משה אינו רק 'מסייר' בחוץ, אלא כאשר הוא מגלה את העוול הנעשה שם - הוא קם ופועל: "ויך את המצרי ויטמנהו בחול" (ב', יב). משה אינו מסוגל שלא לפעול כאשר הוא רואה עוול, וזו אחת מתכונות האופי הבולטות הנדרשות למנהיג.

במדרש נפלא (שמות רבה, פרשה ב'), מתארים חז"ל תכונה נוספת שהייתה קיימת במשה: "[כשהיה משה רועה את צאן יתרו] היה מונע [הכבשים] הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקב"ה: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירעה בעמי!".

יכולתו של המנהיג להנהיג את כל הפלגים והשכבות בעם 'לפי כוחם' היא יכולת שאיננה מובנת מאליה, וגם בה ניחן משה. יש לשים לב, שאין מדובר כאן רק ביכולת להתאים את ההנהגה לכל אחד ואחד, אלא גם בהבנה שלכל אחד בעם יש תכונות מיוחדות שאותן יש לפתח, ואין כל עניין שהעם יהיה דומה למנהיג העומד בראש הקבוצה.

גם בבית המדרש קיימת סכנה של איבוד הייחוד של התלמידים בגלל ניסיון לחקות את אלו העומדים בראש המערכת - הרבנים. שמעתי מחותני בשם אביו, הרב איסר זלמן מלצר, שבישיבת 'בריסק', מי שהיה אומר דבר תורה כמו הרב חיים מבריסק - היו צוחקים עליו, ואומרים לו: 'תגיד דבר תורה כמו שאתה!'. באותו הקשר, שמעתי שבח על הרב ישראל סלנטר, שידע להעמיד תלמידים שכל אחד מהם כל כך שונה ממנו. גדולתו של מנהיג היא לדעת לחנך כל אחד מהעם לפי תכונותיו הייחודיות, ולא להפוך את כולם לראי דמותו שלו עצמו.

*סיכם: ר' שאול ברט