פרשת ואתחנן - סוגים שונים של תפילה

  • הרב עודד מיטלמן

את פרשת השבוע פותח משה בתיאור תפילתו אל ה'. חז"ל במדרש ראו בכך פתח לבירור נקודות שונות בעניין התפילה בכלל:

"אמר ר' יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה, ואלו הן: שוועה, צעקה, נאקה, רינה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, פילול ותחנונים. שוועה, צעקה - שנאמר: 'ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו'. נאקה - דכתיב 'וישמע אלקים את נאקתם'. רינה ופגיעה - דכתיב: 'אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי'. ביצור וקריאה - דכתיב: 'בצר לי אקרא ה''. ניפול - דכתיב: 'ואתנפל לפני ה''. פילול - דכתיב: 'ויעמוד פנחס ויפלל'. ותחנונים - דכתיב: 'ואתחנן אל ה''".

לכאורה, לפנינו רשימה סתמית של כינויים שונים לתפילה. למעשה, אולי ניתן לראות ברשימה זו ובסדר שבו היא מופיעה יותר מאוסף של מילים נרדפות. ייתכן שהמדרש מתאר כאן סוגים שונים של תפילות, ובסדר עולה דווקא.

השוועה היא מלשון לשווע - לרצות מאד. רצון בוער הוא שורשה של התפילה. צעקה כבר יוצאת החוצה - האדם אינו שומר את רצונו בפנים. הצעקה אינה ממוענת בהכרח לכתובת ברורה. נאקה גם היא אינה ממוענת, אך היא מגיעה ממקום יותר עמוק.

רינה היא קפיצת מדרגה. כעת כבר יש נמען: אנו מרננים ומשבחים את ריבונו של עולם דווקא. הפגיעה פותחת את המדרגה החדשה של התפילה - בקשה מאת ה'. כאן כבר אין רק רצון ואין רק סיפור של גדלות ה', אלא שילוב של שניהם ביחד: הפניית הרצון אל ה' בבקשה. ביצור הוא התבססות והגנה. הקשר שבין המתפלל לבין הקב"ה הולך ומתהדק, והוא מגיע לשלמות בקריאה - מעשה מודע הניתן לשחזור.

עד כאן הלך האדם והתכוון יותר ויותר לעמוד מול פני ה'. השלבים הבאים של התפילה הם ניפול, פילול ותחנונים. נפילה לפני ה' היא הכרת המבקש בקטנותו. הוא אינו רק קורא אל ה', אלא נופל לפניו. המפלל תובע מה' 'בדין', ועל כולן היא התחינה - כדברי חז"ל בהמשך: בקשת מתנת חינם, ללא הזכרת לזכויות. במדרגה זו פונה האדם אל ה' בבקשה למלא את רצונו לא בגלל שמגיע לו, אלא כמתנת חינם, כגילוי ה' בטהרתו.