פרשת ויגש - עגלה ערופה

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת ויגש - עגלה ערופה

בפרשת השבוע שולח יוסף לאביו עגלות, וחז"ל דורשים שיוסף ויעקב עסקו בפרשת עגלה ערופה טרם צאתו של יוסף לראות את שלום אחיו. בספר החינוך, מצוַת עגלה ערופה מופיעה כמצווה תק"ל: כאשר נרצח אדם בשדה ואין יודעים מי הרגו - זקני העיר הקרובה אל החלל צריכים להביא עגלה לנחל, לערוף שם את ראשה, ולבקש מחילה על כך שנרצח אדם בקרבתם והם לא מנעו זאת.

אחד מדיני עגלה ערופה הוא שמודדים את המרחק מהחלל לעיר הקרובה, וזקני אותה עיר מביאים את העגלה. בגמרא בבבא בתרא מתברר דין זה לאור כלל אחר, של "רוב וקרוב". הגמרא שם מביאה את שיטת רבי חנינא, שבכל מקרה של ספק מהיכן הגיע אובייקט מסויים, כאשר ההתלבטות היא בין הליכה ע"פ הרוב לבין הליכה למקום הקרוב, הולכים אחר הרוב. על כך שואל רבי זירא: והרי בעגלה ערופה נאמר במפורש שהולכים לזקני העיר הקרובה, ואפילו אם יש עיר רחוקה מעט יותר עם יותר אוכלוסין? אילו היינו הולכים לפי הרוב, היינו צריכים ללכת אל העיר הגדולה יותר, וכיצד יכול ר' חנינא לסבור ש"רוב וקרוב - הולכים אחר הרוב"? הגמרא מתרצת שהתורה עוסקת במקרה שאין עיר גדולה יותר בקרבת מקום, אך אם יש עיר כזו - אכן זקני העיר הקרובה אינם מביאים את העגלה. על כך ממשיכה הגמרא ושואלת: הלא תמיד יש במרחק כלשהו עיר גדולה יותר, ומתי בכלל מביאים עגלה ערופה? ומשיבה - מדובר בעיר היושבת בין שני הרים, כך שהרוצח שהסתובב באזור ודאי הגיע ממנה.

נמצא, שלדעת רבי חנינא אם יש עיר רחוקה ומרובה באוכלוסין - זקני העיר הקרובה אינם מביאים עגלה ערופה. האם זקני העיר הגדולה הרחוקה צריכים להביא? בשאלה זו נחלקו ראשונים: הרמב"ם כותב במפורש שזקני העיר הגדולה מביאים - כלומר, הולכים אחר הרוב.

ה"מנחת חינוך" מקשה על כך ממספר כיוונים. בתורה הרי נאמר שהעיר הקרובה צריכה להביא עגלה. ייתכן שלדעת רבי חנינא היא נפטרת כאשר יש עיר גדולה יותר בקרבת מקום, אך מהיכן למד הרמב"ם שזקני העיר הרחוקה צריכים להביא? פרט לכך, מדוע לא חילק הרמב"ם בין עיר היושבת בין הרים לבין עיר היושבת במקום רגיל, כדברי הגמרא? מסיבות אלו, צידד ה"מנחת חינוך" בשיטת התוס' רי"ד, הכותב שזקני העיר הרחוקה אינם מביאים עגלה, ואם יש עיר רחוקה המרובה באוכלוסין - אין מביאים עגלה ערופה כלל.

לשון אחר: לדעת הרמב"ם, העיר הרחוקה והמרובה באוכלוסין היא אלטרנטיבה לעיר הקרובה, ואילו לדעת התוס' רי"ד עיר זו פוטרת את העיר הקרובה.

מהיכן נובעת מחלוקתם? ייתכן שלדעת התוס' רי"ד, הבאת עגלה ערופה היא חיוב המוטל על העיר הקרובה, בתנאי שסביר שהרוצח הגיע ממנה. כאשר סביר שהוא לא הגיע ממנה (כיוון שיש עיר רחוקה גדולה יותר) - היא פטורה מלהביא. לדעת הרמב"ם, לעומת זאת, העיר שממנה (ככל הנראה) בא הרוצח חייבת בעגלה ערופה. באופן עקרוני הקרבה מבררת זאת, אך כשיש קריטריונים מוצלחים יותר - הולכים על פיהם.

ייתכן ששאלה זו היא נגזרת של שאלה מרכזית יותר בהלכות עגלה ערופה: האם העגלה הערופה נועדה לכפר על הרצח או לברר את זהות הרוצח. ה"חינוך" כותב שהעגלה מבררת: "יש תועלת רב במעשה הגדול הזה, להראות ולפרסם בהמון פרסום גדול, כי חפץ הזקנים ואנשי הדעת יהיה למצוא הרוצח לנקום ממנו נקמת הנרצח". לשיטה זו, מובנת שיטת הרמב"ם, לפיה זקני העיר שהרוצח כנראה הגיע ממנה מביאים את העגלה. לעומת זאת, אם העגלה נועדה לכפר על החטא - ייתכן שהתורה הטילה את חיוב הכפרה על העיר הקרובה בלבד, ואף זאת בתנאי שיש סיכוי טוב שהרוצח בא ממנה.