פרשת ויחי - אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי

  • הרב יואל בן נון

"אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי"

מתי פגש יעקב את בני יוסף? פגישה זו מתוארת בתחילת פרשתנו, לקראת סוף ימיו של יעקב, אך נראה שהתיאור הוא תיאור הפגישה הראשונה של יעקב עם אפרים ומנשה, והפרק כולו רווי בהתרגשות העצומה של המפגש המחודש בין יעקב ליוסף ולבניו. לכן, מסתבר שהמשפט הפותח את הפרשה - "ויהי אחרי הדברים האלה" - מתייחס למפגש הראשון בין יעקב ליוסף. בפרשת ויגש, התורה מתארת את פגישת יעקב עם יוסף, וממשיכה אגב כך לתאר כיצד יוסף הושיב את אביו ומשפחתו בארץ גושן, וכיצד ארגן את מצרים בימי הרעב. רק אחר כך חוזרת התורה למפגש הראשון בין יעקב ליוסף, ומתארת את פגישת יעקב עם מנשה ואפרים. מכאן, אפשר שגם מחלתו של יעקב קשורה לתלאות הדרך הארוכה מארץ כנען למצרים, ולהתרגשות בשל המפגש המחודש עם בנו האבוד.

יעקב פותח את דבריו לבני יוסף באיזכור ההתגלות שזכה לה בלוז, ערב לידת בנימין: "א-ל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי". מכאן, ממשיך יעקב וחוזר על מה שאמר לו ה' באותה התגלות: "הנני מפרך והרביתיך" (כנגד "פרה ורבה, גוי וקהל גויים יהיה ממך"), "ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך" (כנגד "ואת הארץ... לך אתננה"). יעקב גם מזכיר את מות רחל וקבורתה בדרך בית לחם - מאורע שאירע מייד אחרי ההתגלות בלוז. מדוע חוזר יעקב לאותה התגלות?

ההתגלות בלוז היא ההתגלות שבה נתן ה' ליעקב את שמו "ישראל". שם זה משמש לכינוי יעקב בשעה שמיטתו שלמה, כאשר שנים-עשר ילדיו - התשתית לעם ישראל - יושבים לצדו. לכן קיבל יעקב את שמו זה רק בלוז, ערב לידת בנימין שהשלים את שנים-עשר השבטים.

כאשר יעקב יורד למצרים, מטרידה אותו שאלה חשובה: מה יהיה גורלם של שני בניו של יוסף? יוסף אמנם מתאחד עם משפחתו הישנה, אך איחוד מלא הוא בלתי-אפשרי. יוסף נשוי לאישה מצרית - אסנת בת פוטיפרע כהן און, ושני ילדיו גדלו בארמון מצרי. כיצד שני בנים אלו יכולים להיחשב עם שבטי ישראל? כל מטרת ירידתו של יעקב למצרים הייתה איחוד המשפחה, אך אם בני יוסף לא ייכנסו למשפחת יעקב - מה התועלת שבירידתו למצרים?

לשם כך, חוזר יעקב להתגלות בלוז, ערב השלמת שנים-עשר השבטים, ומחליט 'לאמץ' את אפרים ומנשה: "אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי". מעתה, אפרים ומנשה אינם בני יוסף ואסנת, אלא בני יעקב ורחל. כביכול, יעקב נזקק 'להחיות' את רחל ו'לקבור' אותה מחדש, בעודה יולדת לא רק את בנימין אלא גם את אפרים ומנשה. יעקב אינו יכול להכניס לתוך משפחתו את אפרים ומנשה באמצעות רצונו בלבד, ועליו לחזור ולהתחבר להתגלות בלוז, שם נקרא שמו ישראל ושם הושלמו שנים-עשר השבטים. מכוח הברכה שנאמרה לו שם - "הנני מפרך והרביתיך" - יכול יעקב להכניס את אפרים ומנשה למסגרת שנים-עשר שבטי י-ה.

זהו אחד מדברי התורה של הרב יואל בן-נון המצויים בסדרת התקליטורים "שירת התורה", המציעה דברי תורה רבים על כל פרשה. להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333