ויחי | תשס''ג
א. תוספת ברכה.
פרק מד' פסוק יח':
שאלות
1. פרשננו שם לו למטרה לפרש מדרשים בעייתיים, מה כאן הבעיה?
2. איך פרשננו מבאר זאת?
3. לפי זה מהי "מיתה" לדעתו?
4. פרשננו מוצא טעם להסביר למה הכתוב משתמש בשם "ישראלּ" כאן, בעצם מהו הסברו
5. מה הרעיה מדוד המלך?
ב. מדרשי תורה להקדוש ר' אנשלמה מאשתורקי הי"ד.
פרק מח' פסוק טז':
שאלות
1. מה קשה לו בפסוקנו?
2. אל מה תביא זכות אבות לדעתו?
3. איך הוא מסביר: "אני - ולא מלאך..."?
4. מה המסקנה או המטרה לפי זה?
ג. רש"ר הירש.
פרק מח' פסוק יז':
שאלות
1. מהו הקושי לדעתו?
2. פרשננו תולה את פירושו בהשקפת עולם מסוימת, מהי?
3. איך לדעתו צריכים בני ישראל להתנהג?
4. התוכל לראות את השתקפות הנעשה בתקופתו בפירוש זה?
ד. רד"ק.
פרק מח' פסוקים כא', כב':
שאלות
1. מה הקשיים לדעתו בפסוק כא' ואיך הוא מתרצם?
2. למה הוא מפרש "שכם" - חלק, ולא שם מקום?
3. מה מביאו לכך שהוא קובע את כל הדברים אל העתיד?
4. מה הקושי לדעתו בענין "חרבי וקשתי" ואיך הוא מתרץ זאת?
5. לבסוף הוא מביא גם את המדרש על הפסוק, למה?
ה. מלאכת מחשבת.
פרק מח' פסוק כב':
שאלות
1. איך הוא מסביר: "שכם"?
2. פרשננו מדגיש כי כל זה יקרה רק לעתיד, למה חשוב לו לומר זאת?
3. אם כן מה היתה הברכה כאן?
4. מתי יזכה יוסף לברכה זו?
ו. המשתדל.
פרק מח' פסוק כב':
שאלות
1. פרשננו מסביר כי ניתן ליוסף חלק נוסף ע"י יעקב אך התורה לא התחשבה בכך, התוכל לבאר?
2. בכל זאת קובע פרשננו כי היתה כאן ברכה, במה?
3. גם פרשננו מפרש: שכם = חלק, למה?
4. פרשננו מתמודד עם הפירוש הרגיל אך דוחה אותו, התוכל להסבירו?
ז. רש"ר הירש.
פרק מח' פסוק כב':
שאלות
1. פרשננו מצטרף לפרשנים המפרשים שכם = חלק, אך מסבירו בצורה מורחבת, התוכל לבארו?
2. לאיזה מסקנה עשוי פירוש זה להוביל?
3. בניגוד לפרשנים אחרים קובע פרשננו כי "אשר לקחתי" הוא אכן לשון עבר איך הוא מסביר זאת?
4. מה היתה "הירושה" שיעקב הוריש לבניו ומה בדיוק הוא מסר ליוסף?
5. איך הוא מסביר את ענין "האמורי" כאן?
6. מה הרעיון בכל זה?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)