פרשת ויצא - כי בכל כוחי עבדתי את אביכן

  • הרב יצחק ברט

פרשת ויצא - "כי בכל כוחי עבדתי את אביכן"

מצווה מפורשת אין בפרשתנו (כמו ברובן המכריע של פרשיות ספר בראשית), אך מיעקב ולבן לומדים אנו על היחסים הראויים (והלא-ראויים) שבין המעסיק לפועל.

יעקב עבד 20 שנים בשמירה על צאן לבן, וב"ספר החינוך", מובאת בפרשת משפטים מצווה נ"ט - "לדון בדין נושא שכר והשוכר". מהתנהגותו של יעקב לומדת הגמרא עד כמה צריך השומר לשמור: "עד מתי שומר שכר חייב לשמור? עד כדי 'הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה'" (ב"מ צג ע"ב). אמנם, בהמשך מסבירה הגמרא ששומר רגיל אינו חייב לשמור בהקפדה רבה כל כך, ויעקב התחייב ללבן לשמור על צאנו שמירה מעולה יותר מהשמירה הרגילה - "נטרי לך נטירותא יתירתא כחזני מתא" [=אשמור לך שמירה יתירה, כשומרי העיר בלילה, שכל אנשי העיר סומכים עליהם שישמרו על גופם ועל ממונם]. מכאן, נלמד דין נוסף השייך לשומרים: "מתנה שומר שכר להיות כשואל" (ב"מ צד ע"א) - כלומר, יכול שומר שכר להתחייב למפקיד גם על חיובים שמעיקר הדין הוא אינו חייב בהם. כאמור, כך עשה יעקב ללבן, ולכן לא נטש את משמרתו גם בקרח ובכפור.

כידוע, לבן לא השיב ליעקב כגמולו, ועיכב את שכרו. בכך, עבר על שתי מצוות: על מצוַת עשה (תקפ"ח - מצוַת נתינת שכר שכיר ביומו) ועל מצוַת לא-תעשה (ר"ל - שלא נאחר שכר שכיר). האם יכול היה יעקב להחזיר את הכבשים ללבן ולומר לו שאין ברצונו להמשיך לשמור? ה"שולחן ערוך" (רצ"ג, א) פוסק ששומר שכר אינו יכול לחזור בו בתוך תקופת השמירה, שכן יכול המפקיד לטעון כנגדו: 'קיבלת עליך השמירה עד זמן פלוני'. על כך מביא ה"מנחת חינוך" את קושייתו של "קצות החושן": הלא כל פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום, ומדוע נגרע דינו של השומר דווקא? ומתרץ ה'קצות': אכן יכול השומר לחזור בו מעבודתו, אך אין הוא יכול לחזור בו מהתחייבותו. השומר התחייב חיוב כפול: לשמור על החפץ, ולשלם אם ייגנב. אמנם יכול הוא להודיע שאין הוא שומר יותר, כשם שכל פועל יכול לחזור בו מעבודתו, אך הדבר לא יפטור אותו מלשלם אם החפץ ייגנב או יינזק, כשם שאין אדם יכול לחזור בו מחיוב שנטל על עצמו.

ברמב"ם מצאנו קשר מפורש בין חיובו של המעביד לשלם שכר בזמן לבין חיובו של העובד לעבוד בכל כוחו. שלא במפתיע, אף קשר זה נלמד מיעקב: "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית... אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן... וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקב הצדיק אמר 'כי בכל כוחי עבדי את אביכן', לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאוד מאוד'" (הל' שכירות י"ג, ז).