פרשת ויצא - נדרו של יעקב

  • הרב מנחם ליבטאג

פרשת ויצא

האם ראוי לפקפק בהבטחה של ה'? יש להניח שאם ה' מבטיח משהו הוא יקיים. מדוע, אם כן, נשבע יעקב אבינו לעבוד את ה' רק אם יקיים ה' את הבטחתו?

יתרה מזאת: מדוע בכלל נודר יעקב נדר בעקבות ההבטחה שקיבל? אברהם ויצחק לא נדרו נדרים בעקבות ההבטחות שקיבלו, ומדוע שונה יעקב מהם?

בשיעורנו השבוע נבחן את התגלות ה' ליעקב וננסה לענות על שאלות אלו.

מקום לדאגה

לאורך ספר בראשית מצאנו כמה התגלויות של ה' לאברהם וליצחק והסברנו כיצד הן משקפות שלבים שונים של תהליך הבחירה.

בפרשת ויצא אנו מוצאים את ההתגלות הראשונה של ה' ליעקב [כ"ח; י-יז]. על אף שההבטחות שניתנו ליעקב בהתגלות זו דומות להבטחות שניתנו לאברהם וליצחק, יעקב מגיב באופן שונה מהם ונודר נדר. כדי להבין זאת יש להביא בחשבון את המצב שבו היה נתון יעקב לפני ההתגלות בבית אל.

כפי שלמדנו בפרשת תולדות, האבות עצמם לא ידעו כיצד יסתיים תהליך הבחירה ומתי יקרה הדבר. בעקבות הנבואה שקיבלה רבקה נודע ליצחק שרק אחד מבניו עתיד להיבחר, ובסוף הפרשה הוא אכן מברך את יעקב ב"ברכת אברהם". אולם ליעקב עצמו היו, ככל הנראה, סיבות טובות לחשוש שאולי הוא אינו הבן הנבחר: לא זו בלבד שיצחק רצה מלכתחילה לברך את עשו, אלא שזה עתה נשלח יעקב על ידי הוריו הרחק מארץ כנען כדי להימלט מעשו וכדי למצוא אישה. אם יעקב הוא הבן הנבחר מן הראוי שעזיבת ארץ כנען תיאסר עליו, כשם שנאסרה על יצחק על ידי ה' בזמן הרעב בארץ [כ"ו; א-ג] ועוד קודם לכן על ידי אברהם - ששלח את עבדו להביא ליצחק אישה מחוץ לארץ ואסר עליו להוציאו לשם!

גם הליכתו של יעקב מזרחה [כ"ט; א] היא לכאורה סימן לדחייה, שהרי אחיו של יצחק, שנדחו בתהליך הבחירה, הלכו מזרחה [כ"ה; ו]. לאור כל הסימנים האלה ייתכן בהחלט שיעקב חשש שנדחה, ושהבטחותיהם של אביו ואמו נועדו רק להקל על הפרדה...

עלינו גם לזכור שרק ה' מבצע את הבחירה, וגם ברכת יצחק ליעקב הייתה - כפי שלמדנו בשיעור הקודם - רק תפילה לה' שיבחר בו. בשלב זה טרם קיבל יעקב אישור מה' על בחירתו.

חלום יעקב

כעת נוכל להבין את התכנים השונים הכלולים בהתגלות ה' ליעקב בבית אל:

"אני ה' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק, הארץ אשר אתה שֹכב עליה לך אתננה ולזרעך. ושמתי את זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפֹנה ונגבה, ונברכו בך כל משפחֹת האדמה ובזרעך.

והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, והשִבֹתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" [כ"ח; יג-טז].

חלקה הראשון של ההבטחה מהווה, למעשה, אישור לבחירה ביעקב: הבטחות "הזרע והארץ" הן, כפי שלמדנו, ביטוי לבחירה - הן מבשרות שצאצאיו של מקבל ההבטחה יהיו לעם ה' בארץ כנען [השוו להבטחות שניתנו לאברהם וליצחק: י"ב; ח, י"ג; טו, ט"ו; יח, י"ז; ח, כ"ו; ג].

לעומת זאת, חלקה השני של ההבטחה הוא מסוג שלא הכרנו עד כה: ה' מבטיח ליעקב להיות עמו, לשמור עליו ולהשיבו לארץ כנען. הבטחה זו באה, כמובן, על רקע מצבו של יעקב כפי שתואר לעיל: ה' מבטיח ליעקב שיישאר עמו למרות עזיבתו את הארץ, וזאת מפני שיעקב הוא אכן הבן הנבחר.

תגובתו של יעקב להתגלות מורכבת משני חלקים: 1) הכרה בייחודו של מקום ההתגלות וייעודו ל"בית א-לוהים". 2) נדר על תנאי.

תנאי או הבטחה?

ננסה כעת לעמוד על טיבו של הנדר. עיינו בפסוקים כ-כב ושימו לב לכך שהנדר מורכב משני חלקים: א) תנאי: "אם... ". ב) הבטחות.

אלא שקשה לקבוע היכן מסתיים התנאי ומתחילות ההבטחות. כדי להבין מדוע נדר יעקב את הנדר עלינו לברר קודם לכן מה בדיוק כלול בו. לשם כך ננסה תחילה לקבוע היכן מסתיים התנאי:

1) "אם יהיה א-להים עמדי
2) ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך
3) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש
4) ושבתי בשלום אל בית אבי
5) והיה (אז יהיה?) ה' לי לא-להים
6) (אז:) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" [כ"ח; כ- כ"ב].

ארבעת המשפטים הראשונים הם ללא ספק חלק מהתנאי, שכן הם מתארים את קיום ההבטחות שניתנו ליעקב בפסוקים הקודמים. משפט 6 מכיל ללא ספק הבטחות של יעקב - ייסוד "בית א-לוהים" ונתינת מעשר לה'. משפט 5, לעומת זאת, יכול להתפרש הן כחלק מהתנאי והן כחלק מההבטחות.

ברם, כל אחת משתי אפשרויות אלה קשה. מחד, קשה לפרש משפט זה כחלק מהתנאי, וזאת משתי סיבות. ראשית: בניגוד למשפטים 1-4 אין לו מקבילה בהבטחות ה' ליעקב בפסוק טו. שנית: קשה להבין מה נוסף בתנאי זה על התנאי שבמשפט 1 "אם יהיה א-להים עמדי". מאידך, קשה לפרש את משפט 5 כחלק מההבטחות: וכי יעקב מוכן "לקבל" את ה' לא-לוהים רק בתנאי שה' ימלא את הבטחותיו?!

רוב הפרשנים ניסו להתמודד עם בעיה זו: רש"י ורשב"ם מפרשים את משפט 5 כחלק מהתנאי. רש"י מתמודד עם הבעיה הראשונה שהעלינו ואומר כי על אף שה' לא הבטיח במפורש ליעקב "להיות לו לא-לוהים", הוא נתן הבטחה כזו לאברהם בברית המילה [י"ז; ז-ח], ומכיוון שיעקב נבחר אמורה הבטחה זו גם לגביו. רשב"ם פותר את הבעיה השנייה שהעלינו וטוען שמשפט 5 הוא בעצם סיכום התנאים הקודמים.

רמב"ן, רד"ק וספורנו, לעומתם, מפרשים את משפט 5 כחלק מההבטחות, והם מסבירים כי ברור שה' יישאר א-לוהי יעקב בכל מקרה, והחידוש שבנדר הוא ברובד הנוסף שבו: יעקב נודר לייסד "בית א-לוהים" ולהקדיש את עצמו לעבודת ה' אם יזכה לשוב בשלום לבית אביו.

לאור דברינו מתברר שנדרו של יעקב אינו משקף פקפוק בהבטחות ה' אלא מהווה ביטוי לנכונותו של יעקב למלא את ייעודו לאחר הודעת ה' כי הוא אכן הבן הנבחר.