פרשת ויקהל - ככל אשר צוה ה' את משה

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת ויקהל - "ככל אשר צוה ה' את משה"

"ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל את כל העבֹדה: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אֹתה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אתם משה". (שמות לט מב-מג)

בתורה שבכתב, שבה מכל ייתור (ואפילו מוי"ו יתירה) ניתן להסיק הלכה, בולט הביטוי "כאשר ציווה ה' את משה", המופיע כמעט בכל פרט בעשיית המשכן (כ-17 פעמים). "אור החיים" הקדוש (שהה"ק מרוזין אמר שהוא ספר החסידות הראשון במעלה), מציע כמה הסברים לביטוי החוזר:

"...עוד נראה לפי מה שקדם לנו, כי אין לך מצוה שאין בה פרטי ההשכלה, ולא נכתב בתורה אלא מיעוט כמאמר ר' יוחנן בהניזקין (גיטין ס ע"ב): 'רוב על פה ומיעוט בכתב, שנאמר כי על פי הדברים האלה''.

ומלבד זה, יש בכל מעשה ממעשה המשכן מושכל, והוא פנימיות הדברים. ואלה יעשו בכוונת הלב ובשכליות הנעלם, ויעשו דבר במינו כידוע ליודעי דעת והבנין. והוא מה שרמזה התורה בכל פרט ופרט כאשר צוה ה' את משה, פירוש: בעל פה, ואינו מפורש בתורה לצד יקרת הדבר".

ציווי נוסף שבו נאמר ביטוי דומה הוא הציווי על פסח דורות, בו נאמר: "ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן כן עשו". עפ"י דברי רבינו חיים בן עטר, אנו מחוייבים לקיים את מצוות הפסח כפי המפורש בתורה: לבער חמץ, לאכול פסח, מצה ומרור וכד', אבל נוסף על כך - עלינו לעשות אותן "ככל נפלאות אשר יכוין עליהם" (אוה"ח שם). עלינו ללמוד גם את הפרטים שלא פורשו בתורה שבכתב, ולכוון בעשיית המצוות את סודות המצווה, כל אחד עד היכן שידו מגעת.

עפ"י דברי ר' יוחנן בגיטין, רוב התורה והמצוות הוא דווקא מה שלא נכתב מפני 'יקרת הדבר'. לכן, ברור שיש חובה להשקיע בהבנת המשמעות והתוכן של מצוות הפסח (כמו גם של שאר המצוות), בדברי חז"ל ובספרי רבותינו שבכל הדורות. המטרה אינה רק לומר "וורטים" על שלחן החג (או לפרסם אותם באינטרנט), אלא לקיים את רצון ה' בהם, ולעשות "ככל אשר צוה ה' את משה".