פרשת ויקהל שנת תשנ"ט

  • מר משה מושקוביץ
 
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

פרשנות בפרשת השבוע

- שאלות לדיון וללימוד עצמי, ע"י משה מושקוביץ, לזכרה של אורה מושקוביץ ע"ה

*****************

פרשת ויקהל

 

ניתן להוריד דפים אלה במלואם (כולל כל המקורות) באתר האינטרנט שלנו:

http://www.etzion.org.il/iyun/parsha-m.htm

 

 

אבן עזרא, פרק ל"ה, פסוק א, ג:

 

שאלות:

 

1.   מהו הקושי בתחילת פסוק א' ומהי תשובתו?

 

2.   למה היה חשוב כאן להדגיש ציווי הקב"ה?

 

3.   מה עניין השבת לדעתו כאן?

 

4.   מהי הבעיה המתעוררת בפסוק ג' הטעונה הסבר?

 

5.   איך מוסבר ההבדל בין שבת וחג כאן?

 

 

מי השילוח - האדמו"ר מאיזביצא, פרק ל"ה, פסוק א:

 

שאלות:

 

1.   מה לדעתך מאפשר לפרשננו לבנות את פירושו כאן בהקשר לנאמר בפסוקים?

 

2.   למה נאמרה מצוות שבת לפני ציווי הקמת המשכן?

 

3.   מה היה המיוחד באופן הקמת המשכן?

 

4.   איך הבינו כולם שלא בשכלם עשו כי אם בסיעת שמים?

 

5.   למה לא יוכל אחד להתגאות על חברו?

 

6.   מה בדיוק הדוגמא של הזקנים בימי תלמי?

 

7.   פרשננו קובע: "כי עקב התחברותם היתה ממצות השבת"?

 

8.   "כי השכינה לא היתה שורה אף כשנחסר יתד אחד" לב הומה מסקנת פרשננו מכך?

 

9.   איך כל זה מתקשר לתחילת פסוקנו?

 

 

תורת משה - האלשיך, פרק ל"ה, פסוק ב:

 

שאלות:

 

1.   מהו הקושי האפשרי בשימוש במילה המקובלת במקרא "לאמר" כאן, ואיך פרשננו מבארה?

 

2.   מּהי הסכנה "פן יטעו"?

 

3.   מהי מטרת שמירת השבת?

 

4.   מה "עדיין לא יבצר"?

 

5.   איך הוא מפרש את השימוש ב"תעשה"?

 

6.   מהי התשובה המקובלת לקושי אפשרי זה?

 

7.   מהי ראייתו מבריאת העולם?

 

8.   התוכל למנות את ששת הדברים שנעשו ביום השישי?

 

 

נאות דשא, פרק ל"ה, פסוק ב:

 

1.   בעצם מה השאלה האפשרית בלמדנו את הפסוק?

 

2.   פרשננו קובע כאן כלל מענין בשמירת מצוות; מהו, ואיך זה ייתכן?

 

3.   מה במיוחד המצב בשבת דווקא?

 

 

אור החיים, פרק ל"ה, פסוק יב:

 

שאלות:

 

1.   פרשננו עוסק לכאורה בפתרון בעיות סגנון ולשון - התוכל לציינם?

 

2.   מה הבעייה עם הארון דווקא כאן ומהי תשובתו?

 

3.   במה הארון דומה ליריעות של שש?

 

4.   איך "בדיו" שווים לגופו של ארון?

 

5.   מניין לו שהכפורת לא שווה לארון ובמה היא שווה לפרוכת המסך?

 

 

מדרש רבה, פרק ל"ז, פסוק א:

 

שאלות:

 

1.   כדרכו - המדרש רוצה ללמדנו רעיון מסויים ותולה דבריו על פסוק; מה מאפשר לו זאת כאן?

 

2.   התוכל להסביר את המחלוקת בין ר' יהודה לר' נחמיה במובן העקרוני, לאור דבריהם כאן?

 

3.   היש משמעות למחלוקת זו?

 

4.   מה בדיוק היתה שאלתו של ר' שמעון ומה היתה תשובת ר' שמואל?

 

5.   מה... "ממנו למדו הצדיקים"?

 

6.   הקב"ה ציווה את משה ובצלאל השיב ועשה איך ולמה?

 

7.   הפסוק המצוטט כאן כהוכהוכחה לכל זה עוסק דוקא בלשון רבים: "ועשו ארון" - התוכל להסביר?

 

 

ספורנו עם פירוש הרב י. קופרמן, פרק ל"ז, פסןק כט:

 

1.   מהו הקושי האפשרי שעליו מנסה פרשננו לענות בקטע הראשון?

 

2.   איך ניתן לפרש דוקא את המילה "קודש" שמתייחסת אל משהו נצחי?

 

3.   מהו הקושי האפשרי בקטע השני ומאיזה ספק הוא רוצה להצילנו?

 

4.   מהי הוכחתו מן הפסוק המצוטט?

 

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  [email protected]

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  [email protected]

 עם התוכן:

   GET YHE-ABOUT COURSES.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת [email protected]

*******************************

כל הזכויות שמורות   1999   ישיבת הר עציון