ויקהל | תשס''ג
א. כלי יקר.
פרק לה' פסוק ב':
שאלות
1. מה בדיוק לומד רש"י כאן?
2. מהי קושיתו של פרשננו על רש"י כאן בצטטו מקום אחר?
3. מהי תשובתו של פרשננו ואיך הוא מיישב דברי רש"י?
4. במה דומה ובמה שונה כיבוד הורים ממלאכת משכן.
5. איך שימושי הלשון - יחיד ורבים - מסייעים לו?
6. בקטע השני עוסק פרשננו בנאמר בפרשת "כי תישא" ובשוני שם?
7. השבת - כבוד הקב"ה, המשכן - כבוד ישראל, התוכל להסביר?
8. במה "ויתר להם הקב"ה" ואיך זה התבטא?
9. מה חשב משה ואיך זה נעשה במציאות?
10. מה הקושי בעשרת הדיברות ואיך פרשננו מסביר זאת?
11. בקטע האחרון מסביר פרשננו ענין נוסף, התוכל להסבירו ולנמקו?
ב. תוספת ברכה.
פרק לה' פסוק ג':
שאלות
1. מה בדיוק מפרש כאן רש"י עפ"י הנאמר בגמרא?
2. מהו "יסוד מצות השביתה בשבת" לדעתו ועל כן אל מה זה מוביל?
3. פרשננו מבדיל בין כל המלאכות לבין הבערת אש, על מה הוא מבסס הבדלה זו?
4. לאור זאת מהי מסקנתו?
5. למה כתובה מצוה זו דוקא כאן?
ג. תורת משה - האלשיך.
פרק לו' פסוקים ב', ה':
שאלות
1. מה הקושי או הקשיים שפרשננו מוצא בפסוק ב', עליו הוא מנסה להשיב?
2. בעצם מהי בדיוק תשובתו לכך?
3. לכאורה, מה הקושי בפסוק ה' המצריך ביאור?
4. פרשננו ממשיך בשיטתו ומסביר, מה אם כן קרה כאן?
5. מה הרעיון בכל זה?
ד. האברבנאל.
פסוק לו' פסוק ח':
שאלות
1. פרשננו נותן הסבר כולל לאופן עשיית מלאכת המשכן, מהו הקושי האפשרי המכוון אותו לכך?
2. מה בדיוק היה תפקידו של בצלאל ומה תפקיד אנשיו?
3. פרשננו עומד על שינוי לשון - רבים ויחיד - בציווים, מה הקושי ומה תשובתו?
4. מה עשו ביחד, מה עשו לחוד ומי עשה?
ה. אור החיים.
פרק לז' פסוק יז':
שאלות
1. פרשננו קובע כלל לשוני בכל מלאכת המשכן, התוכל להוכיח צדקתו?
2. מהו השינוי כאן והאם יש לו משמעות הלכתית?
3. מה בדיוק צריך לעשות במשכן, מותר לעשות אחר מכן במקדש ומה אכן קרה במשך ההיסטוריה?
ו. תוספת ברכה.
פרק לח' פסוק ח':
שאלות
1. קרא את רש"י כאן - המביא דעת חז"ל - מה היה הקושי האפשרי ומה תשובתו?
2. מה היו ההיסוסים של משה והניתן להבינם?
3. למה בכל זאת ניתן הצו כפי שהוא?
4. מהי האבחנה בשימוש המראות בין גברים ונשים ואיך זה נוגע לכאן?
5. שני פירושים לשורש צ.ב.א. ושניהם מתאימים כאן, התוכל להסביר?
6. מה הרעיון בכל זה?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)