ויקרא | תש''ס

א. אור החיים.

פרק א' פסוק יז'

 

שאלות.

 

1.   פרשננו מצטט גמרא במנחות על פסוקנו לכאורה, מה קשה בפסוק שיש להסבירו?

2.   מהו דיוקו של פרשננו במאמר המצוטט המאפשר ל לומר את דברו?

3.   מאיזו טעות בהבנת הענין רוצה פרשננו להצילנו?

4.   מה הוא מראה "באצבע השכל"?

5.   "אין מעלה לעשיר בשורו ולא כלום" מה הוא מוסיף בכך?

6.   למה הוצרך לומר: "אשה ריח..." לצאן?

 

ב. רמב"ן.

פרק ד' פסוק א':

 

שאלות.

 

 

1.   פרשננו כמו כמה פרשנים אחרים מחפש הגיון במצוות השונות הקשורות לקרבנות, מהי בעייתו כאן?

2.   התוכל להסביר את נסיונו להסביר את הענין המופיע בפסוקינו?

3.   מה מהצב המיוחד של נשיא?

 

ג.   כלי יקר.

פרק ד' פסוק ב':

 

שאלות.

 

1.   התוכל להסביר את "שלושת הלשונות" כהגדרת פרשננו ואת שימושם השונה?

2.   פרשננו קובע סדר בענין ומנסה להוכיח זאת עפ"י המציאות וההגיון, התוכל להסביר?

3.   מה הדיוק דעתו על הנשיא - המנהיגות - כאן?

4.   היש לך דוגמאות-הוכחות לשימושי הלשון באופן זה במקומות אחרים?

5.   למה ואיך משתמש פרשננו במושג "עם הארץ?

 

ד.   רבינו בחיי.

פרק ד' פסוק יג':

 

שאלות.

 

1.   למה "אי אפשר שכל ישראל יסכימו בחטא" האם זאת קביעה עובדתית או רעיונית?

2.   התוכל לשער למה משווים או מסמלים את המנהיגות ל"עיניים" דוקא?

3.   האם הסנהדרין קבלה את מעמדה כאן ובכלל כגוף שיפוטי או מנהיגותי-רוחני או אחר?

4.   מהו הרעיון בכל זה?

 

ה.   ספורנו עם פירוש הרב י.קופרמן.

פרק ד' פסוק כב':

 

שאלות.

 

1.   מה מביא את פרשננו להסביר כי חטא המנהיג הוא דבר כמעט ודאי?

2.   איך הוא מפרש את הפסוק המצוטט מספר דברים?

3.   למרות עמדתו הפסימית כלפי המנהיגות הוא מפרש את ההמשך על כי "שמעצמו יכיר בעוונו" האם זה מקל?

4.   מה הדין אם אינו "מכיר בעצמו"?

 

ו.   שד"ל.

 

פרק ד' פסוק לא'-לה':

 

שאלות:

 

1. לכאורה מה הקושי בפסוק לא'?

2.   מהי תשובתו לקושי זה, רעיונית?

3.   פרשננו מבחין גם באופן עבודת בקרבנות חשיבות ללמדנו בכך, מה בדיוק ומי צריך ללמוד כאן?

4.   למה "לא הזכיר זה כשהחוטא הוא נפש מעם הארץ"?