פרשת וירא - ההתגלות וברית המילה

  • הרב עדיאל זימרן

פרשת וירא - ההתגלות וברית המילה

פרשת השבוע פותחת בפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא", אך בניגוד למצופה, המשך הפסוקים אינו מתאר התגלות לאברהם אלא את סיפור המלאכים: "וירא והנה שלושה אנשים". חז"ל במדרש עומדים על קושי זה, ודורשים: "'ומבשרי אחזה א-לוה' - אמר אברהם: אחר שמלתי עצמי, 'מבשרי אחזה א-לוה'. אילולא שעשיתי כן, מהיכן היה הקב"ה נגלה אלי?!". המדרש מקשר בין פתיחת פרשת וירא לבין ברית המילה המתוארת בסוף פרשת לך לך, וקובע כי הקב"ה התגלה לאברהם בברית המילה.

מדוע דווקא ברית המילה היא שפקחה את עיני אברהם וסייעה לו לראות את הקב"ה? לכך מתייחס ה"שפת אמת": "אף שגם מקודם היה הקב"ה נגלה אליו... אך על ידי המילה מתקשר הגוף להארת הנשמה. וזהו שכתוב 'מבשרי אחזה א-לוה' - שעל ידי המילה היה דבקות לגוף במראה האלוקות". אנו רגילים לחשוב שהיכולת לראות משהו מסמלת קרבה גדולה, אך ה"שפת אמת" כותב שהראייה אינה מקרבת אלא רק מדגישה לאדם את המרחק הרב הקיים בינו לבין מבוקשו, בבחינת "כי אותה תראה ושמה לא תבוא".

גם קודם המילה ראה אברהם את הקב"ה, אולם ראייה זו רק חידדה את המרחק הרב שבין שניהם. רק לאחר המילה, לאחר שחתך אברהם את בשרו ושיתף את גופו בראיית ה', הוא הבין שישנה ראייה נוספת - ראייה המקרבת את האדם לקב"ה. מהי אותה ראייה מיוחדת שזכה לה אברהם? על פי ה"שפת אמת", ראייה זו אינה ראייה במובן המקובל, אלא ידיעה פנימית. אברהם נוכח בקיומו של הקב"ה, חווה את נוכחותו וחש שהוא ית' אינו רחוק ובלתי-מושג אלא חלק מחלבו ובשרו. דווקא על ידי הברית שנכרתה בבשר החי, זכה אברהם לחשוף את האמת שאינה נראית לעין!