פרשת זכור - עמלק

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת זכור - עמלק

"זכור את אשר עשה לך עמלק"

לשונה הכל-כך אישי של פרשה זו, מושכת אותנו לתת לעמלק פירושים ולתלות בו רעיונות הקשורים למאבקים הפנימיים שלנו. וכך כותב רבי לוי יצחק מברדיטשב:

"נראה, דהנה לא זו בלבד דזרע ישראל הם מצווים על מחיית עמלק, דהוא זרע עשו (כלומר: עמלק העם), אלא דכל איש מישראל צריך למחות חלק רע המכונה בשם 'עמלק' אשר טמון בלבו" (קדושת לוי מעניין פורים ד"ה 'זכור').

ר' לוי יצחק ממשיך ומבאר שכל זמן שעמלק העם קיים בעולם - יש כוח לרע שבתוך כל אדם (שהוא 'עולם קטן'), ועל כן יש לזכור את המלחמה הזו, ולנסות למחות גם את עמלק וגם את "זכר עמלק".

עמלק רוחני זה יכול להתפרש כיאוש הבא מתוך עצבות ורפיון רוח, כפי שאומר הפסוק "ואתה עייף ויגע", וכפי שעולה מכך שעמלק הכה את הנחשלים והנכשלים, שפלטם הענן בגלל חטאם, וניסה לייאש אותם מן התשובה.

דרך אחרת היא להציג את עמלק כחיידק הספק והכפירה, על פי המשך הפסוק - "ולא ירא א-לוהים".

מהי דרך הניצחון על עמלק? על פי המדרש, עמלק בא כאשר רפו ידיהם של ישראל בתורה. ממילא, הפיתרון הוא "וכאשר ירים משה ידו": כשכוח התורה עולה ומתחזק - עמלק נמחה, ולכן דווקא הזכרת עמלק בשעת קריאת התורה - היא עצמה מחייתו.

כלי נשק נוסף כנגד עמלק אפשר למצוא בשם הרי"מ מגור (מצאתי בספר "שיח שרפי קדש" על פרשת זכור), על פי הדרש: "אשר עשה לך" - ולא נאמר 'לכם', כיון שעמלק פגע במי שהיה לבדו, מחוץ לענן, "אבל הללו שהיו ביחד - הם היו בענן ולא באו לידי עמלק".

ומוסיפים החסידים: אסתר הבינה שהמן הוא מזרע עמלק - יצר הרע שבא מתוך עצבות ורפיון, ולכן הזמינה אותו אל המשתה, כדי לבטלו כדרכם של חסידים. פורים שמח!