דילוג לתוכן העיקרי

חקת | חטאו של משה במי מריבה

הרב יהודה עמיטל
26.06.2004

בפרשת השבוע מספרת התורה על חטאו של משה במי מריבה. ישנן שלוש תפיסות מרכזיות בהסבר החטא של משה:

א. הרמב"ם בפ"ד משמונה פרקים, מסביר שחטאו של משה היה בכך שכעס על עם ישראל שלא כדין - "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים".

ב. הרמב"ן מביא בשם ר"ח, שחטאו של משה היה בכך שאמר לעם "הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?", למרות שהקב"ה הוא זה שהוציא את המים מן הסלע.

הן לפי ההסבר הראשון והן לפי ההסבר השני אנו מבינים מדוע נענש משה. אמנם מדובר בחטאים קטנים, אולם "הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה", ובשני המקרים מדובר בהתנהגות שאיננה ראויה.

אולם, לדעת רש"י, חטאו של משה הוא שונה. לדעתו, חטאו של משה היה בכך שהכה את הסלע במקום לדבר אליו. בכל פעם שאני מגיע לפרשה זו וקורא את פירושו של רש"י, אני מזדעזע: משה רבנו לא נענש בגלל שעשה משהו רע, אלא בגלל שנמנע מלהתנהג בצורה טובה יותר מזו שיכול היה!

הגמרא מספרת לנו על שני מקרים שבהם פסוק מסוים גרם לאחד מהתנאים לבכות. הגמרא במכות כד ע"א מספרת:

"כתיב: 'עושה אלה לא ימוט לעולם'. כשהיה ר' גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה, אמר: מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט, הא חדא מינייהו ימוט [אדם שעושה את כל המצוות הוא זה שלא ימוט - מכאן שאדם שלא עושה את כולן כן ימוט!]".

בקידושין פא ע"ב מופיע סיפור דומה:

"'ולא ידע ואשם ונשא עונו'. כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה: ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב, אמרה תורה: ולא ידע ואשם ונשא עונו - מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב - על אחת כמה וכמה!".

חושבני שגם הפסוקים העוסקים בחטאו של משה, ע"פ הסבר רש"י, אמורים להוביל אותנו לבכי, אם נפנים את הלקח העולה מהם לגבי כל אחד מאתנו: לא נענשים רק על מעשים לא טובים, אלא כל הימנעות מעשיית טוב - גם היא נחשבת כחטא!

סיכם: ר' שאול ברט

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)