פרשת יתרו - אנוכי ה' א-לוהיך

  • הרב עדיאל זימרן

"אנוכי ה' א-לוהיך"

אנו רגילים לביטוי, השגור בפי כל, "עשרת הדיברות". אולם בבואנו למנות את הצווים המופיעים במעמד עשרת הדיברות, נגלה כי ישנם רק תשעה ציוויים, שכן, לכאורה, הדיבר הראשון - "אנוכי ה' א-לוהיך" - אינו ציווי אלא הצהרה בלבד. תהייה זו מעלה ה"שפת אמת" בזו הלשון: "כי מאמר 'אנוכי ה' א-לוהיך'... אינו ציווי כמו 'לא יהיה לך' ושאר הדיברות". מה בכל זאת מקומו של הדיבר הראשון של עשרת הדיברות?

"פירוש, כפי מה שהם מקבלים על עצמם עול מלכותו ית' - כמו שכן נתגלה כבוד מלכותו על כל הנבראים... וזהו שכתוב 'אנוכי ה' א-לוהיך'... פירוש שהם הממליכים אותו ית'. כמשל שרים גדולים שהם מעמידים את המלך, כן כביכול בני ישראל הם ממליכים אותו יתברך שמו על כל הנבראים". ה"שפת אמת" מסביר כיצד בכל זאת ניתן להבין את הדיבר הראשון כציווי לבני ישראל: לא די בכך שמלכותו של הקב"ה שרירה וקיימת אף בטרם כל יציר נברא. תפקידו של עם ישראל הוא להמליך את המלך - "לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא". בלא קבלת מלכות שמיים והמלכת ה' למלך, לא ימלוך הקב"ה בעולמו של האדם! עשרת הדיברות פונים אל האדם ומדגישים כי על אף שמלכותו הנצחית של הקב"ה אינה תלויה בו, היותו של הקב"ה מלך בעולמנו האנושי תלויה בהמלכת האדם. ברצונו של בן האנוש לקבל על עצמו את מצוות התורה, הופך הוא את הקב"ה למלך עליו. בלא קבלת עול תורה ומצוות, לא יוכל האדם להרגיש את מלכותו של הא-לוהים. רק על ידי קיום המצוות והמחוייבות לתורת ה', הופך האדם את הא-ל העליון והנשגב למלך בעולמו שלו.

על פי דברי ה"שפת אמת", ניתן למנות את "אנוכי ה' א-לוהיך" כדיבר הראשון של עשרת הדיברות. פסוק זה אינו רק הצהרה כללית ופתיחה לדיברות הבאות, אלא דיבר בפני עצמו, המצדיק את קיומם של הדיברות הבאים אחריו.