כי תבוא | תשס''ג
א. רש"ר הירש.
פרק כז' פסוקים יב'-יג':
שאלות
1. איזה קשיים סגנוניים מוצא פרשננו בפסוקים עליהם הוא בונה פירושיו?
2. מהי בעייתו בענין הברכה עליה הוא מתאמץ להשיב?
3. למה חשוב לו שהעם "מברך את עצמו" כאילו ולא הכהנים?
4. היש לכך דימויון עם ברכת כהנים שלנו?
5. פרשננו עומד גם על סדר עמידת השבטים ומיקומם, מהו הסברו ומה רצה להסביר לנו?
ב. התורה והמצוה - המלבי"ם.
פרק כז' פסוק כו:
שאלות
1. פרשננו מבחין בהבדל בין הברכות והקללות הכתובות בספר ויקרא לעומת אלה הכתובים כאן, מהו ההבדל העקרוני לדעתו?
2. פרשננו עונה בכך גם על השאלה למה היה צריך ברית נוספת, מהי תשובתו?
3. למה לא נתבטלה הברית הראשונה אם יש ברית חדשה?
4. התוכל להסביר את המשל המובא על ידו וגם לנמק מדוע הוא אינו דומה בכל לנמשל?
5. איזו מסקנה יש לכך?
6. פרשננו מרחיב ומסביר את הברכות שבספר ויקרא, בעצם מהו הלוז שבכל הסברו?
7. האם זה היה למעלה מן הטבע?
8. מהי מטרת כל הברכות לדעתו?
ג. משך חכמה.
פרק כח' פסוק ח':
שאלות
1. לכאורה מה הקשיים האפשריים כאן?
2. איך הוא מרחיב בהסברו את הנאמר בפרקי אבות?
3. מהי הברכה "בארץ" ואיך זה יתבטא?
4. במה יחול שינוי מאז הכיבוש עד תחולת הברכה?
5. מהו האוסם, איך הוא מתברך ומה זה שייך לארץ?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)