לך לך | תשס''ד
א. רש"ר הירש.
פרק יב' פסוק ז':
1. פרשננו מעלה כאן את תמצית משנתו הרוחנית-חינוכית, מה מביאו ומאפשר לו לעשות זאת דוקא כאן?
2. פרשננו מתאמץ להוכיח כי הנבואה היא אל האדם ולא מקרבו, האם זה לא מובן מעליו, ואם לא, עם מי מתווכח כאן פרשננו?
3. מהו אותו סוד כמוס לאדם עליו מדבר פרשננו?
4. פרשננו קובע כי ה' נראה לאברהם אחר שנים רבות בהם האמין בו אברהם ורק כאן נתגלה לו, מהי אותה התגלות כאן לעומת המצב הקודם?
5. איזה גורם מהווה "הארץ" בענין זה?
6. מה הבעיה עם שכם ואיך פרשננו מתמודד עמה?
7. "והכנעני אז בארץ", מה זה משנה ואיך זה מוסבר?
8. "עילוי האדם אינו תלוי במקום או בזמן" מה ההוכחות שלו לכך ומהי מסקנתו מרחיקת הלכת מזה?
9. מה כוחה והשפעתה של ארץ ואיך זה פועל עלינו?
10. "העז שבאומות והקשה שבארצות" למה, איך ומה התוצאה?
11. מה מסמלים שני ההרים?
12. מה עלינו לבחור בארץ הזו?
13. "הברכה היא תוצאה ולא תנא" התוכל להסביר ולפרט?
14. היש לכל זה מוסר השכל עבורנו עתה?
ב. אור החיים.
פרק יב' פסוק ח':
שאלות
1. מה הקושי ואיך רש"י מתקנו?
2. בהמשך מסביר פרשננו את דעתו, מהי?
3. מיהו המעתיק ומי הנעתק ואיך זה פועל?
4. בקטע השני חוזר פרשננו לפשט הפסוק, איך הוא מסביר?
ג. הכתב והקבלה.
פרק יב' פסוק ח':
שאלות
1. לכאורה מה הקושי האפשרי בפסוק?
2. איך פרשננו מסביר תופעה דקדוקית ומהי תשובתו שלו?
3. מהו הקושי בשימוש המלה "ויקרא" כאן?
4. שתי תשובות ניתנות כאן, מה ההבדל ביניהן?
5. איך פרשננו מרחיב את הבנתם עבורנו?
ד. המלבי"ם - התורה והמצוה.
פרק יב' פסוקים ח'-ו':
שאלות
1. בקטע הראשון, פרשננו עונה על קושי מסוים מהו, ומהי תשובתו?
2. פרשננו ממשיך להסביר את האסטרטגיה של אברהם בפעולתו החינוכית, מהי ומה היו תוצאותיה?
3. מה מוסיף פסוק ט' לכל זה?
4. מה היתה "מטרת" הרעב כאן?
5. למה אברהם לא ביקש מהי מעשה נס להצלתו?
6. מה עשה אברהם בפועל?
ה. תוספת ברכה.
פרק יב' פסוק ח':
שאלות
1. פרשננו מביא את אונקלוס, האם הוא מסכים עמו?
2. פרשננו קובע כי לשון "קרא" מובנה בהרבה מקרים הכרזה ופרסום, איך זה מסתדר כאן?
3. כמו-כן ניתן לדעתו לפרש כהרמת קול, האם זה מתאים כאן, אם לא, למה הוא מביא זאת?
4. איך לפי כל זה הוא מגיע למסקנתו?
5. איך בכל זאת הוא נדחק לבאר את לשון אונקלוס?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)