פרשת מסעי - בדרך הלא-קלה אל המנוחה ואל הנחלה

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת מסעי - בדרך הלא-קלה אל המנוחה ואל הנחלה

ההליכה לארץ ישראל למצוא בה נחלה אינה רק שאיפה לאומית לפיסת אדמה פרטית. זוהי הליכה לקראת מציאות אחרת, שלמה ונכונה, כמו ההליכה לקראת השבת.

בנסיעתו התמוהה לארץ ישראל, ניסה הבעל שם טוב לפגוש כאן את רבינו חיים בן עטר, וביחד להשלים מהות רוחנית שהיתה בפירוד בגלות. אילו היו נפגשים - היה מתגלה המשיח, אולם כנראה השעה לא היתה כשרה לכך. ר' גרשון, גיסו, ניסה להניא אותו מכוונתו, אולם הוא התעלם מהסימנים שמסר לו והסתכן בנסיעה. ואמנם, המסע השתבש: באיסטנבול קרה משהו שהרגיז את המושל, ורבנו ברח בספינה עם בתו אדל. ומספר תלמידו בעל ה'תולדות': "...ואמרו לו מן השמים שיחזור, ולא רצה. ולקחו ממנו כל המדרגות, אף תורתו ותפילתו, שלא ידע לומר 'ברוך' בתוך הסידור - שלא הבין האותיות. ואמר: 'מה בכך, אסע עַם-הארץ ובור אל הצדיק 'אור החיים' לארץ הקדושה!', וקיבל הכל" (תוי"י תרומה). ומוסיף הרבי מריז'ין: "ויבא רוח גדולה וחזקה, רוח סערה המפרק הרים והספינה חישבה להשבר, עד אשר הוכרח להפיל גורלות את מי ישליכו לים להקל מעל הספינה, ויפול הגורל על בתו להשליכה לים..." (ישועות ישראל סיפור ו'). בשלב זה של יאוש, קיבל עליו הבעש"ט לחזור בו, ואחיה השילוני רבו גילה לו כיצד יוכל לשוב. (לימים, היו מתלמידיו שהצליחו להגיע, ולרבי נחמן יש מסע מופלא לא"י, כמסופר בשבחי הר"ן).

עם ישראל צועד לקראת קיום בריא - לא כמו הקיום במצרים הטמאה והמגושמת או במדבר המנותק והעראי. כל יהודי משתוקק אל המנוחה הזו - אל האות שלו בתורה ואל הפסוק של שמו. עליו לצאת מן ה'מצרים' שלו, ולשרוד את המסעות במדבריות שלפניו.

"שמעתי בשם אא"ז זללה"ה, כי כל המסעות היו מ"ב, והם אצל כל אדם מיום היוולדו עד שובו אל עולמו. ולהבין זה, כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא בחינת יציאת מצרים כנודע, ואח"כ נוסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה... וה' יורנו בדרך הישר והאמת לפניו, אמן". (דגל מחנה אפרים פ' מסעי, בתוך בעש"ט על הפרשה)