נשא | תשס''ג
א. כלי יקר.
פרק ו' פסוק כו':
שאלות
1. התוכל להסביר את הקושיה שהועלתה במסכת ראש השנה?
2. התוספות שם מתרץ באריכות את הקושיה, התוכל לבארו ולנמקו?
3. מהי תשובת המדרש לקושי הזה?
4. מה הם "הויתורים ההדדיים" שעושים ישראל והקב"ה ואיך זה שייך לכאן?
5. איך פרשננו מצרף לזה גם את הסיומת של הפסוק: " וישם לך שלום"?
6. מה הרעיון בכל זה?
ב. המהר"ל מפראג עם פירוש הרב ז. זלצר.
פרק ו' פסוק כו':
שאלות
1. לכאורה מה הקושי המצריך ביאור?
2. מהי הגדרתו למושג: "רודף שלום"?
3. איך מידה זו מראה גם על ענווה?
4. למה יש להקדים שלום אף לרשע?
ג. רש"ר הירש.
פרק ו' פסוק כו':
שאלות
1. מהו הקושי והאם זה קושי לשוני בלבד?
2. מה פירוש "הביטוי הוא כינוי"?
3. איך מוסבר ענין "ופניתי אליכם"?
4. במה מתבאטת שיאה של ברכה זו?
5. מה "אין אנחנו נכספים", ומה אנו מבקשים?
6. מהו הטוב המוחלט ואיך משיגים אותו?
ד. תוספת ברכה.
פרק ו' פסוק כו':
שאלות
1. פרשננו - כדרכו בקודש - מוצא כאן הזדמנות לאלפנו בינה בענין שהוא הרבה מעבר לביאור מילים, מה מביאו לכך?
2. שתי הוראות נוספות מובנות לדעתו כאן: בנחת ושלא יפזר. התוכל להגדירם ולהבחין בהבדל ביניהם?
3. פרשננו מסביר כי קיימים מצבי שלום של עצב וכאב, התוכל לפרש ולפרט דבריו?
4. היש לו לנגד עיניו תמונת מצב אותה הוא מתאר וממה היא נלקחת?
5. למה שלום כזה אינו ראוי?
6. פרשננו מביא דוגמאות: הגר, יעקב, התורה, התוכל להסביר כל אחד מן הנ"ל ולהצביע על המשותף והנבדל ביניהם?
7. מה הוא לומד בענין גיטין ששם לא כתוב שורש "שום"?
8. מה הרעיון או מוסר ההשכל שלו בכל זה?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)