פרשת פינחס - מצות השופר בראש השנה

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת פינחס - מצוַת השופר בראש השנה

כמצווה ת"ה מונה ספר החינוך את המצווה לשמוע קול שופר בראש השנה. כיוון שמצווה זו היא מצוַת עשה שהזמן גרמה, נשים פטורות הימנה.

גדר המצווה נתון במחלוקת ראשונים: האם המצווה היא שמיעת קול השופר או התקיעה בו. הרמב"ם וספר החינוך סברו שהמצווה היא לשמוע את קול השופר, ואילו ר"ת סבור היה שהמצווה היא לתקוע. אמנם, גם הסוברים שהמצווה היא לשמוע מודים שיוצאים ידי חובה רק בקול שופר שנוצר ע"י אדם המחוייב במצווה, ולכן אם אדם שמע תקיעה של קטן - לא יצא ידי חובתו.

טומטום - אדם שהוא ספק איש ספק אישה - חייב במצווה זו מספק, אך בגלל אותו ספק הוא אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. האחרונים דנו בשאלה האם טומטום יכול לתקוע כדי להוציא טומטום אחר ידי חובתו, וה"מנחת חינוך" מזכיר סברה מעניינת בהקשר זה: לכאורה, קיימים כאן שתי ספקות - "ספק ספיקא": ייתכן שהטומטום הוא זכר, ואז ודאי שהוא יכול להוציא אחרים ידי חובתם; ואפילו אם הוא נקבה - ייתכן שהטומטום השני אף הוא נקבה, ויוצא ידי חובה בתקיעת הטומטום הנקבה הראשון. יש כאן, אם כן, ספק ספיקא לקולא, ולכאורה טומטום יכול להוציא טומטום אחר ידי חובתו!

טענה זו נדחתה בכמה אופנים. הרא"ם, בפירושו על הסמ"ג, טוען שספק-ספיקא כזה אינו תקף, שכן הוא משלב ספקות משני גופים נפרדים - הטומטום הראשון והטומטום השני. אנו מקילים בספק-ספיקא רק כאשר שתי הספקות שייכים לגוף אחד ומצורפים מטבע ברייתם, ולא כאשר מצרפים באופן פיקטיבי שתי ספקות שונים לשאלה ספציפית.

דרך נוספת שבה ניתן אולי לדחות טענה זו מבוססת על הבחנה בין קביעת מעמד (סטטוס) הלכתי לבין חיוב בקיום מצוות. ייתכן שדין ספק-ספיקא נאמר רק כאשר קובעים את מעמדו של חפץ מסויים - האם הוא אסור או מותר, אך אין לו שום שייכות לדיון בנושא חיוב בקיום מצוות ופטור מקיומן.