פרשת קורח - מצוַת הפרשת מעשר ראשון

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת קרח - מצוַת הפרשת מעשר ראשון

במצווה שצה מונה החינוך את המצווה להפריש מעשר ראשון מכל אוכל שנשמר וגידולו מהארץ. מדיני המצווה, שאין צורך להפריש מפירות שעוד לא הגיעו לעונת המעשרות - שלב הגידול שבו הם ראויים להיזרע ולהצמיח. גם אחרי שהפירות הגיעו לעונת המעשרות, הם פטורים ממעשר כל עוד לא נגמרה מלאכתן. רק לאחר שתם גידול הפירות ודרך העולם לאכול אותם, הם מתחייבים במעשר.

קונה (=לוקח) פטור מלעשר מדאורייתא, ונחלקו הראשונים בגדרו של פטור זה. הרמב"ם ור"ת סברו שאם אדם קנה פירות לאחר גמר מלאכתם - הם פטורים ממעשר, אך אם קנה אותם לפני שנגמרה מלאכתם והוא גמר אותה - אזי הוא חייב להפריש מהם מעשר. הריב"ם סבר להיפך: אם האדם קנה את הפירות לפני גמר מלאכתם - אזי הם פטורים ממעשר גם לאחר שנגמרה מלאכתם, אך אם קנה אותם לאחר גמר מלאכתם - הם חייבים במעשר. הראב"ד חלק על שתי השיטות האלו, וסבר שבכל מקרה פטור הלוקח ממעשר מדאורייתא.

ה"מנחת חינוך" מעמת את פטור הלוקח עם שני פטורים נוספים הקיימים במעשר - פטור הפקר ומתנות עניים. הרי כל אדם הזוכה בהפקר וכל עני המקבל מתנות עניים נחשבים ללוקחים, ומדוע יש צורך בפטורים מיוחדים לאנשים אלו? במה שונים פטורים אלו מפטורו הכללי של הלוקח?

לדעת הרמב"ם, ר"ת והריב"ם ניתן לחלק בין שני הפטורים, ולהסביר שאדם הזוכה מהפקר או ממתנות עניים פטור ממעשר אפילו במצב שבו קונה סתם חייב (לפני גמר המלאכה או אחריו). לדעת הראב"ד, מסביר ה"מנחת חינוך" שאפילו אדם שהפקיר את הפרי וחזר וזכה בו - פטור ממעשר, וזאת בניגוד לאדם שמכר פרי השייך לו וחזר וקנה אותו מהקונה, שהוא חייב במעשר.

נראה שבדברי ה"מנחת חינוך" טמון חידוש לא-מבוטל. ביחס לכל אחד מהפטורים, יש לשאול מהו אופיו של הפטור: האם האדם פטור מלהפריש, או שמא הפירות פטורים ממעשר? נראה שפטורו של קונה הוא פטור בגברא: הקונה פטור מלעשר את הפירות שקנה, אך אם המוכר יקנה אותם ממנו - הוא ישוב ויתחייב. לעומת זאת, פטורם של הפקר ומתנות עניים הוא דין בפירות: אפילו אם המפקיר חוזר וזוכה בפירות שהפקיר - הוא פטור מלעשרם, שכן הם פטורים ממעשרות.

על פי חלוקה זו נוכל להבין הבדל נוסף בין שני הפטורים, הנוגע לדין הפירות מדרבנן: מדרבנן הקונה חייב לעשר בכל מקרה, ואילו הזוכה מן ההפקר או ממתנות עניים פטור גם מדרבנן. לדברינו, נוכל להסביר שחכמים חייבו את הקונה לעשר למרות שהוא פטור, אך לא חייבו לעשר פירות הפטורים ממעשרות בחפצא.

כך גם נוכל לתרץ קושייה שהקשה ה"מנחת חינוך" על שיטת חלק מהראשונים. לדעת ר' עובדיה מברטנורא והר"ש, פרי שנגמרה מלאכתו ואחר כך הופקר - חייב במעשר. שאל על כך ה"מנחת חינוך": הרי לדעת הרמב"ם, ר"ת והראב"ד, פירות שנקנו אחרי גמר מלאכתם - פטורים ממעשר, ומדוע פירות שהופקרו לאחר גמר מלאכתם - חייבים? לדברינו, נוכל להסביר שיש פער עקרוני בין שני הפטורים הללו: פטור לוקח הוא פטור בגברא, שאינו תלוי במצבם של הפירות, ואילו פטור הפקר הוא פטור בחפצא, החל על הפירות רק אם עוד לא נגמרה מלאכתם.