פרשת שמות - גאולה שלא כדרך הטבע

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת שמות - גאולה שלא בדרך הטבע

"וישב משה אל ה' ויאמר - ה', למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך - הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה - עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו" (שמות ה', כב-ו', א).

זעקה זו של משה רבינו נראית חלילה כחולשה באמונה, שהרי ה' כבר הודיעו במעמד הסנה: "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלֹך ולא ביד חזקה. ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאֹתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם" (שם ג' יט - כ), ואף תשובתו של הקב"ה נראית כביכול כאילו אין בה חידוש.

אצל ר' קלונמוס קלמיש שפירא הי"ד, האדמו"ר מפיאסצנה, ישנה התייחסות נרחבת לשעבוד מצרים כסמל ודוגמא לצרות הנוראות של תקופת השואה. בספר "אש קודש" (שנכתב בגטו וורשה), בדבריו לפרשת כי-תבוא בשנת ת"ש, אנו מוצאים ביאור לפסוקים אלו:

כשמשה רואה שפרעה "גזר עליהם גזרה שלא היה לו שום צורך בה - תבן לא ינתן לעם הזה", הוא מבין שהוא נשלח למשימה של גאולה שאינה בדרך הטבע. אין זה דבר טבעי לגרום לישראל סבל "לשמו", במקום שלמצרים אין שום תועלת ויתרון בכך. מגזרות שאין בהן היגיון - נושעים על ידי גאולה שאינה נתפסת בהיגיון, ואינה כבולה לחוקי הטבע.

אבל משה חושש: אם אכן "הרעתה לעם הזה" שלא בדרך הטבע, ושליחותי להצילם ע"י ניסים - "האם יש כוח לישראל לסבול צרות כאלה?"...

ותשובת ה': "עתה תראה... כי ביד חזקה". אכן, המצרים ושונאי ישראל שבכל דור עומדים לחוות את מידת הדין "שלא בהתלבשות הטבע", ולבני ישראל - "לכן אמור לבני ישראל אני ה'..." - אליהם יתגלה שם הוי"ה, שמשמעו רחמים וחסדים שלא בהתלבשות.

"ולפי זה, כשרואים שח"ו מענים אותנו ומייסרים בענינים שלהמענה ומיסר אין שום טובה יוצאת מהם... - אז יודעים מזה, שכאשר נשוב ונתפלל לה' - אז גם יושיע ה' לנו בישועה בהתגלות שלא בדרך הטבע...".