דילוג לתוכן העיקרי

שמות | שמות פרטיים ומהלכים כלליים

רש"י בתחילת הפרשה מביא את המדרש המסביר את הסיבה למניית יורדי מצרים פעם נוספת בתחילת הפרשה: "אף על פי שמנאן בחייהם בשמותן, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם". ה"שפת אמת" מסביר את המדרש בדרכו שלו: "וכמו כוכבים המאירים בלילה, כן נשתלחו בני ישראל במצרים שימצאו ההארה גם שמה... ובני ישראל יש להם גם כן שמות לכל אחד על שם השליחות".

 

"לכל אחד שם על פי השליחות" - ה"שפת אמת" מסביר מהי משמעות השם. השם אינו רק כינוי חיצוני המאפשר לבני האדם להגדיר על פי מוסכמות מי הוא מי, אלא לשם יש מהות. ניתן לקחת את דברי ה"שפת אמת" ולהסבירם לפי הסגולה המיוחדת שיש בכל שם, אולם ניתן גם להסביר כי לא השם הוא שעושה את האדם, אלא האדם הוא שיוצר לו שם. "טוב שם משמן טוב". השם נקרא על שם השליחות, להדגיש כי כל אחד בוחר לעצמו שליחות שונה בחייו ולפיה יוצר ובונה את שמו המיוחד לו. השם שיוצר האדם לעצמו מהווה דבר משמעותי גם כלפי הקב"ה, ועל אף שכלפי שמיא קטן כגדול, מתוך חיבתו של הקב"ה מחשיב הוא את שמו של האדם ומבחין בין אדם לאדם.

 

ניתן ללכת צעד נוסף עם דברי ה"שפת אמת" ולהסביר שפתיחתו של ספר שמות דווקא בנקיבת השמות שופכת אור נוסף על כל העתיד להתרחש בספר שמות. קל היה להיתפס רק למהלכים הכלליים והמשמעותיים המופיעים בספר, בהם כוחו של הקב"ה התגלה במלוא עוצמתו, ולשכוח מהאדם ומהדור שחי בתקופה זו. לכן מדגיש הכתוב "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", כדי להזכיר לנו שמעבר למהלכים הגדולים חיו בני אדם כמונו, שחוו וראו את הדברים והיו שותפים בהתהוותם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)