שמיני | טובים דודיך מיין
פרשת מות נדב ואביהוא העסיקה פרשנים רבים, ובתוכם ה"שפת אמת". מדוע מתו נדב ואביהוא? ה"שפת אמת" מסתמך על הפסוקים עצמם ועל מדרשי חז"ל, ומנסה להבין מה היה חטאם של נדב ואביהוא ומה יכולים אנו ללמוד מכך לחיינו.
מות נדב ואביהוא היה ביום השמיני של ימי המילואים. היום השמיני היה רצוף פעולות במשכן, וכולן נעשו בציווי ישיר של ה'. הפסוקים מדגישים את העובדה שכל מעשי הכוהנים היו בצו ה': "ויאמר משה - זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה'" (ט', ו).
בניגוד למעשי הכוהנים בכללם, נדב ואביהוא עשו מרצונם: "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם" (י', א). ה"שפת אמת" מדגיש שלא הייתה זו עשייה שלא לשם שמיים או בכוונה שגויה, אלא רק עשייה שלא בצו ה', אלא מרצונם: "והנה נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים ועשו לשם שמים, רק שהיה חסר הציווי".
לאחר מות נדב ואביהוא מצטווים הכוהנים שלא להיכנס שתויי יין למשכן, וחז"ל למדו מכאן שחטא נדב ואביהוא היה שנכנסו שיכורים למשכן. לפירושו של ה"שפת אמת", היין הוא יינה של תורה - הטעמים ועומק המצוות. נדב ואביהוא חיפשו את טעמי המצוות ופעלו לפי הבנתם, ואילו הכוונה הראשונית והאמיתית צריכה להיות לקיים מצוות רק בגלל הציווי. עיקר קיום המצוות הוא היכולת להכפיף עצמך תחת צו ה', ולקיים רק משום שזהו רצונו של מקום. "טובים דודך מיין - שהוא דבקות והתקרבות הבורא יתברך לבני ישראל בעצם נפשותם, יותר מהשגת הטעמים".
אהרן, בתגובתו לאחר מות בניו, ממשיך את כיוון פעולתו בכל היום השמיני ומתקן את מעשי בניו. "וידום אהרן" - אהרן מכפיף עצמו לרצונו של ה' ומקבל עליו את הדין. ה"שפת אמת" לומד מעונשם של נדב ואביהוא עיקרון כללי לקיום המצוות: אל לו לאדם לחפש טעמים שבאמצעותם יבין את המצוות. קיום המצוות גורם לאדם לקבל את מרות ה', ומלמד אותנו מהו היחס הראוי בין האדם לקונו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)