פרשת תולדות - עטרת זקנים בני בנים

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת השבוע נפתחת בתולדות יצחק, אך למרבה הפלא העובדה הראשונה אותה מציינת התורה היא שאברהם הוליד את יצחק. איזכור זה תמוה: וכי לא ידענו שאברהם הוליד את יצחק?! ומדוע עובדה זו היא חלק מתולדות יצחק?

על שאלות אלו עונה רב שמואל בר רב יצחק במדרש:

" 'עטרת זקנים בני בנים' וגו' - האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות. האבות עטרה לבנים, דכתיב 'ותפארת בנים אבותם'; הבנים עטרה לאבות, דכתיב 'עטרת זקנים בני בנים'. ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: אברהם לא נוצל מכבשן האש אלא בזכות יעקב אבינו. משל לאחד שהיה לו דין לפני שלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף, וצפה אותו השילטון באיסטרולוגיאה (חוזה בכוכבים) שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נישאת למלך. אמר - כדיי הוא להינצל בזכות בתו. כן אמר הקב"ה - כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו של יעקב. הדא הוא דכתיב (זהו שאמר הכתוב( 'לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם' - יעקב פדה את אברהם. דבר אחר: 'עטרת זקנים בני בנים' וגו' - 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם וגו' ".

נפתח בשאלה על המשל: וכי יעלה על הדעת שאברהם אבינו, ראשון המאמינים, שעמד בעשרה נסיונות וה' קרא לו 'אוהבי', זקוק ליעקב בשביל לצאת מכבשן האש? וכי אין לו זכויות משלו?

נראה שהמדרש בא להאיר את עיננו בנקודה יסודית ביחסי אבות ובנים. הבנים הם תולדת האבות במובן הפיזי, אך הקשר לא מסתיים בכך. ההורים מעצבים את הילדים גם במובן הפנימי: תכונות, שאיפות, עמדות וידיעות המצויות בהורים מתגלגלות בצורות שונות גם לילדיהם. הילדים הם בעצם גם משהו מההורים, לטוב ולמוטב. הם יכולים את הוריהם או לדחות אותם, אך כמעט אף פעם הם אינם אדישים להם. כאשר הבנים ממשיכים את אביהם, האב מפסיק להיות מצומצם מבחינה פנימית בגופו, וממשיך לחיות במהלך הדורות.

זהו פן מהעובדה שיעקב פדה את אברהם. אברהם אבינו היה גם היה גדול ועצום, אך לולא היה יעקב מממש בחייו את האמיתות שאותם חי אברהם - הוא היה הופך לאפיזודה חולפת במהלך ההיסטוריה. רק העובדה שיש בנים הממשיכים אותו - היא המאשרת את קיומו של אברהם בעולם. לכן, בשביל לצאת מכבשן האש, כדי לפרוץ את מסגרות הטבע, היה צורך בעובדה שאברהם ימשיך בעולם, ויפרוץ בעצמו את גבולות הזמני. וזהו שאמר הכתוב - 'עטרת זקנים בני בנים'.

מאידך, גם הבנים המכירים שמצוי בהם מאבותיהם, שחלק מהם הגיע מהדורות שעברו - מתפארים בדברים הנכונים. 'ותפארת בנים אבותם'. לכן, ראוי לציין בראשית תולדותיו של יצחק שהוא בן אברהם, כי בטרם החל יצחק להוליד - כבר היה טמון בו כוחו של אברהם, ומכוח זה הוא המשיך.

"עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם".