פרשת תולדות - עקב אשר שמע אברהם בקולי

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

פרשת תולדות - "עקב אשר שמע אברהם בקולי"

בפרשת השבוע מתגלה הקב"ה ליצחק ונותן לו את ברכות הארץ והזרע: "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל... והרביתי את זרעך ככוכבי השמים" (כ"ו, ג-ד). בסופה של הברכה מציין הקב"ה שהסיבה לכך שיצחק זכה בברכות היא: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי" (כ"ו, ה).

 

גם בפרשת 'וירא' מתאר הקב"ה את זכויותיו של אברהם, אולם שם מצוינות תכונות שונות לגמרי שבהן הוא מתייחד: "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (י"ח, יט).

 

כבר במבט ראשון בולט לעין ההבדל בין הפרשיות השונות: בעוד שבפרשת השבוע אברהם נזכר לטובה בשל תכונות האישיות הבולטות, בפרשת 'וירא' מתייחד אברהם דווקא בעשייה למען הכלל, שאותה הוא פועל ולה הוא מחנך. מדוע מתארת התורה תכונות שונות של אברהם בכל אחד מהמקרים?

 

נדמה, שההבדל נעוץ בהקשר השונה שבו נזכר הקב"ה באברהם. בפרשת השבוע מקבל יצחק הבטחה על ירושת הארץ, ואברהם נזכר בגלל היותו הגורם לנתינת שכר זה לבנו. לעומת זאת, בפרשת 'וירא' אין אברהם מקבל שכר או פרס, וזכויותיו מוזכרות בשביל להסביר את הסיבה לכך שהקב"ה רואה בו שותף, ומתייעץ עמו לפני צעד משמעותי שהוא עומד לבצע. ניתן להסביר, שתכונות אישיות נעלות אמנם מזכות את האדם בשכר, אולם עדיין אין הם הופכות אותו ל'בן בית' אצל הקב"ה. רק כאשר אותן תכונות חורגות מעבר לעולם עבודת ה' האישי של האדם, וגורמות לו גם להשפיע על הכלל, בין בחייו ובין בחיי בניו - הוא ראוי להיות כביכול 'שותף' של הקב"ה, ולהשתתף בהחלטות משמעותיות שאותן עומד הקב"ה לבצע. לכן, הסיבה שבגללה מתייעץ הקב"ה עם אברהם על השמדת סדום אינה התכונות האישיות של אברהם, למרות שתכונות כאלו אכן היו קיימות, אלא העשייה למען הכלל שבה הצטיין.

 

אכן, חלק גדול מעבודתו של האדם בעולם היא לדאוג לפיתוח עולם רוחני-אישי משמעותי - להתקין עצמו בפרוזדור כדי שיוכל להיכנס בעתיד לטרקלין; אולם אם האדם כבר נמצא בפרוזדור, הציפייה ממנו היא שיבדוק מה מתרחש באותו מסדרון, ויתקן או ישפץ אותו במידה שהדבר נדרש. שמירת מצוות אכן מובילה לשכר, אולם הנחלת חסד, משפט וצדקה בעולם הופכת את האדם לשותף.

סיכם: ר' שאול ברט