הרשמה בעיצומה

פרשת תצוה - כתר כהונה וכתר תורה

  • הרב עדיאל זימרן

כתר כהונה וכתר תורה

במסגרת הציווי על בניית המשכן, מצטווה משה להקדיש ולהכין את אהרן לתפקידו החדש: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי, אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן" (שמות כ"ח, א). המדרש (שמות רבה ל"ז, ד) מניח שמשה גדול מאהרן, ולכן מקשה: מדוע זכה אהרן להיות כהן על פני משה? בתשובה, המדרש מסביר שאכן משה גדול מאהרן במעלתו, ולכן ניתנה לו התורה שהיא חשובה מן הכהונה, כדברי המדרש: "אמר לו: תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא איבדתי עולמי".

ה"שפת אמת" מנסה לנעוץ את הסבר המדרש בביאור חשיבות התורה לישראל ובביאור ההבדל שבין הנהגת הכהונה לבין הנהגת התורה. כחלק מן התשובה, שואל ה"שפת אמת" שאלה נוספת: מדוע לאהרן יש ממשיכים ואילו למשה אין שושלת הנהגה אחריו?

אהרן ומשפחתו הם הכוהנים, ואילו משה הוא המנהיג. הכהן נבדל מהעם מעצם תפקידו - בגלל קדושתו העדיפה. גם המנהיג יכול להיתפס כנבדל, אבל משה הוא מנהיג השלוב בתורה, ולכן לא יכול להיבדל מהעם: "אבל משה רבינו ע"ה הוא שר התורה, צריך להיות דבוק בישראל". משה דבוק בישראל כיוון שכוחו נובע מהוראת התורה, ועם ישראל זקוק לתורה.

העובדה שלמשה אין יורש הופכת את עם ישראל כולו ליורשי משה בתורתו. ירושה זו מנחילה את התורה לכל ישראל, ולא למישהו ספציפי.

ה"שפת אמת" מצטט את המשנה באבות (ד', יג): "רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות", ומבאר אותה על בסיס הבנתו את חלוקת התפקידים שבין משה ואהרן: "כתר כהונה - זכה אהרן ונטלו, כתר מלכות - זכה דוד, אבל כתר תורה - מונח לכל איש ישראל". פירוש זה של ה"שפת אמת" מדגיש פעם נוספת את ענוותנותו של משה, שכתרו לא נותר אצלו או במשפחתו, ומדגיש את שייכות כל איש מישראל אל התורה - אל תורת החיים.