פרשת תצוה - מנורת הזהב

  • הרב יצחק בן-דוד

פרשת תצווה - מנורת הזהב

פרשתינו פותחת בציווי על הדלקת נר התמיד, שצריך לדלוק מערב עד בוקר בהיכל ה':

"ואתה תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלֹת נר תמיד: באֹהל מועד מחוץ לפרֹכת אשר על העדֻת יערֹך אֹתו אהרֹן ובניו מערב עד בֹּקר לפני ה', חֻקת עולם לדֹרֹתם מאת בני ישראל". (כ"ז, כ-כא)

כפי שניתן לראות בפסוק, המנורה כלל לא נזכרת כאן ואף לא ברמז. ישנו ציווי על הדלקת נר תמיד, שבפשטות דלק על גבי המנורה, וחרף זאת - התורה כלל אינה מזכירה את קיומה של המנורה ואת שייכותה למצוות ההדלקה.

מנגד, אם מעיינים בפסוקי המנורה בפרשת תרומה, ניתן לקבל את הרושם שמצוַת הדלקת הנרות מדי יום היא שולית ביותר ביחס לעצם קיומה של המנורה בהיכל. הפסוקים שם מתמקדים במבנה המנורה ובצורתה, ורק לבסוף מוזכרת העובדה שיש להדליק עליה נרות:

"ועשית מנֹרת זהב טהור, מקשה תֵעשה המנורה... שלֹשה גביעית משֻקדים בקנה האחד כפתֹר ופרח... ובמנֹרה ארבעה גבִעים משֻקדים כפתֹריה ופרחיה... כֻּלה מקשה אחת זהב טהור... והעלה את נרֹתיה והאיר על עבר פניה". (כ"ה, לא-לז)

על פי פסוקים אלו, נראה שהעיקר הוא בעצם קיומה של המנורה והנרות שדולקים עליה, ולא במצוַת ההדלקה שמבצע הכהן הגדול מידי יום. מפשט הפסוק נראה שאף הנרות לא נועדו אלא כדי שמראה המנורה יהיה ניכר ומרשים ("והאיר על עבר פניה").

הצלבת שתי הפרשיות מלמדת אותנו שיש שני דינים נפרדים ביחס למנורה: מחד, המנורה משמשת ככלי שנועד לפאר את המקדש ולהרבות בו אור ותפארת; ומאידך, הדלקת נרות המנורה על ידי הכהן הגדול מהווה חלק חשוב מעבודת ה' שנעשית במקדש מידי יום ביומו. שני הפנים הללו מקבילים במידה רבה לשני הפנים שעסקנו בהם בשבוע שעבר, ביחס למקדש ככלל: מחד - המקדש משמש כמקום השראת שכינה, ומאידך - הוא מהווה מוקד לעבודת ה' שנעשית ע"י האדם.

האופי הכפול של המנורה בא לידי ביטוי בולט בפרשת אמור, שם נמצאת פרשייה נוספת העוסקת במנורה, המצרפת את שתי בחינותיה של המנורה. שני הפסוקים הראשונים שם עוסקים במצוַת הדלקת הנרות כשלעצמה, והם מקבילים כמעט לחלוטין לפסוקי פרשתינו, והפסוק השלישי מצרף להדלקת הנרות גם את עצם קיומה של המנורה:

"צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלֹת נר תמיד: מחוץת לפרֹכת העדֻת באהל מועד יערֹך אֹתו אהרן מערב עד בֹּקר לפני ה' תמיד, חֻקת עולם לדֹרֹתיכם: על המנֹרה הטהֹרה יערֹך את הנרות לפני ה' תמיד". (ויקרא כ"ד, ב-ד)