פתיחה למסכת יומא

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פתיחה למסכת יומא

בהקדמתו לפירוש המשנה, מכנה הרמב"ם את המסכת שאותה אנו פותחים היום "מסכת יום הכיפורים". גם התוספתא מעניקה למשנה שם זה, שאכן מתאים לעניינה ולנושאים הנידונים בה. עם זאת, השם הרווח יותר למסכת, והוא השגור על לשוננו הוא מסכת יומא.

יומא בארמית פירושו היום. 365 ימים ישנם בשנה, אך רק על אחד מהם ניתן לומר כי זהו "היום". הגמרא במסכת ראש השנה (דף כ"א ע"א) מכנה את יום הכיפורים "יומא רבה", וגם כאן, נראה שמדובר על כינוי שעשוי להתאים ליום אחד בשנה בלבד.

תפיסה זו של יום הכיפורים כבר מפורשת בתורה. בספר שמות מופיע הציווי על מזבח הקטורת, ובסיומו (שמות ל, י):

"וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לה' ".

כך נאמר גם בסיום פרשיית יום הכיפורים (ויקרא טז, לד):

"וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה".

התורה מדגישה אפוא את ייחודו של יום הכיפורים, ואת העובדה שהוא יום אחד בשנה בלבד.

חז"ל במדרש (ויקרא רבה, כ"א ד) עמדו על המייחד את יום הכיפורים:

"בימות החמה שס"ה יום. "השטן" גימטריא שס"ד, שכל ימות השנה השטן מקטרג; וביום הכיפורים אינו מקטרג".

ובמדרש אחר (אליהו רבה, פרשה א'):

"גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" (תהלים קלט, טז) ... דבר אחר: "ימים יוצרו ולו אחד" - זה יום הכיפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל".

מורנו הרב עמיטל ז"ל (בספרו "עת רצון") מסביר את משמעותם של מדרשים אלה:

"שלוש מאות שישים וארבעה ימים שייכים לשיגרה, ובהם יכול השטן לשטרג. אך ישנו יום אחד - יום הכיפורים, השובר את השיגרה והמחזוריות ובו השטן אינו מקטרג. תחושתנו בימות השנה היא "וזרח השמש ובא השמש" - שיגרה יומיומית. השיגרתיות משפיעה גם על זיקתנו לקב"ה, בבחינת "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן" (ישעיהו נח, ב); דרישת הקב"ה נעשית אף היא באופן שיגרתי. יום הכיפורים מפר את אותה שיגרה".

זהו, כאמור, עניינו של השם "יומא", המבקש להדגיש את אותו יום אחד בשנה, הנושא אופי כה מקודש.

הסוגיה הראשונה במסכת עוסקת בפרישתו של כהן גדול שבעה ימים לפני יום הכיפורים. בעיון הבא נרחיב בגדרה של הלכה זו, אך לסיום דברינו כאן נעיר, שעצם התופעה של פרישה והכנה מתקשרת לעובדה שמדובר על היום המיוחד בשנה. ההשלכה המרכזית לייחודו של היום היא שחובה עלינו להתכונן לקראתו, כדי להצליח להפיק ממנו את המירב.

הרב אביהוד שורץ