פסחים | דף מח | צירוף סל ותנור
לקראת סוף הדיון במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בעניין הפרשת חלה בפסח, מביאה הגמרא מחלוקת נוספת של אותם תנאים בעניין צירוף חלות קטנות לכדי שיעור חלה:
תניא, רבי אליעזר אומר: הסל מצרפן, רבי יהושע אומר: תנור מצרפן.
שאלת פשט יסודית שעולה למקרא הברייתא היא: מהו היחס שבין שיטת רבי יהושע לשיטת רבי אליעזר (האם ובמה הם חלוקים)?
רש"י על אתר (ד"ה תנור) ענה לשאלה זו באופן אחד:
אף תנור מצרפן, אף על פי שלא נתנן לסל.
לדעת רש"י יש הדרגה ברורה בין הסל לתנור. שני התנאים מודים שהסל מצרף את החלות, ומחלוקתם היא בשאלה האם גם התנור יכול לצרף. מאידך, בירושלמי (חלה ב, ב) מפורש ההיפך בהסבר שיטת רבי אליעזר, המובאת באופן הבא:
אית תניי תני התנור מצרף ואין הסל מצרף.
כלומר, לדעת רבי אליעזר דווקא התנור מצרף ולא הסל. מדברי הירושלמי עצמם עולה שמחלוקת התנאים היא מחלוקת כפולה: לדעת רבי יהושע רק תנור מצרף, ולדעת רבי אליעזר רק סל מצרף. אמנם ברמב"ן וברשב"א (בהלכות חלה) מבואר שכולם מודים שתנור מצרף ונחלקו האם גם הסל יכול לצרף.
מהו שורש המחלוקת בהבנת דברי התנאים? נראה שניתן להסביר את הדברים לאור מחלוקת אחרת, בהבנת דין צירוף סל.
בהסבר זמן הצירוף ומהותו אפשר למצוא שלוש נימות בדברי הראשונים:
א. מדברי רש"י בסוגייתנו והרמב"ם (ביכורים ו, יז) עולה שעצם נתינת החלות בסל וצירופן יחד לקראת האכילה מהווה את הצירוף הנדרש לחיוב חלה. (מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין הביא שהרב אהרן סולובייצ'יק נקט בגישה זו וסבר שיש צירוף לשיעור חלה כאשר מניחים את הלחמים יחד במשאית הלחם)
ב. בריטב"א מבואר שהנתינה לסל צריכה להיות מיד לאחר ההוצאה מן התנור ובכך היא מהווה המשך של תהליך האפייה, ויש ביכולתה לצרף את החלות.
ג. המאירי (בשם יש מפרשים) כתב גם הוא כריטב"א אלא שהסביר את הרדייה והנתינה בסל לא רק כהמשך האפייה בתנור אלא כעיקר התהליך שמקנה לחלה שם לחם, ובשל כך יש לו את היכולת לצרף.
נראה ששלוש השיטות הללו תשלכנה על הבנת היחס שבין שיטות התנאים:
א. לדעת רש"י מסתבר שהיכולת לצרף קשורה לכך שהלחם נמצא יחד כשהוא ראוי לאכילה, וממילא כולם מודים שסל מצרף ונחלקו בדין תנור שבו הכיכרות פחות ראויים לאכילה.
ב. מדברי הריטב"א ברור שהנתינה בסל היא רק המשך של האפייה בתנור וממילא ברור שהצירוף בתנור עצמו עדיף וכולם יודו שדי בו. (ואכן כך כתב הריטב"א)
ג. מדברי המאירי נראה שהמחלוקת היא היכן ניתן לכיכר שם 'לחם': לדעת רבי יהושע בתוך התנור ולדעת רבי אליעזר בשלב הרדייה. ממילא כל אחת מן השיטות לא תקבל את חברתה, וכדעת הירושלמי.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)