דילוג לתוכן העיקרי

מנחות | דף צ | קדושת מידות הלח והיבש

 

המשנה (צ.) דנה בהיקף הקידוש של מידות הלח והיבש במנחות, ומחלקת בין מידות הלח ובין מידות היבש:

"מדת הלח בירוציהן קדש, ומדת היבש בירוציהן חול."


כלומר, בירוצי המידות, היינו מה שנופל מן הכלי לאחר שנתמלא (רש"י), מתקדשים במידות הלח ואינם מתקדשים במידות היבש. בהמשך המשנה, מובאת מחלוקת תנאים בטעמו של חילוק זה:

"רבי עקיבא אומר: מדת הלח קדש, לפיכך בירוציהן קדש, מדת היבש חול, לפיכך בירוציהן חול;
רבי יוסי אומר: לא משום זה, אלא שהלח נעקר, והיבש אינו נעקר."


סביב עמדתו של רבי עקיבא, שמידות היבש לא נתקדשו, דנו המפרשים במספר שאלות כגון: מהי הדרך שבה מתקדשות המנחות היבשות? (עי' ברש"י ובקרן אורה על אתר) עם זאת, המפרשים התעלמו משאלה בסיסית יותר והיא: מדוע התקדשו דווקא מידות הלח ולא מידות היבש?

ייתכן שהבדל זה נובע מתפקידו השונה של הכלי ביחס לסוגי חומרים השונים. היחס שבין החומר הלח ובין הכלי שלו הינו יחס הדוק ביותר. אין קיום לחומר לח ללא הכלי המחזיק ומעצב אותו, ולמעשה הופכים הכלי והחומר לדבר אחד. ביטוי לכך ניתן לראות גם בדיני קידושין, שם קשה לדעת האם האומר "התקדשי לי בכוס זה" מתכוון לגוף הכוס, לתוכה או לשניהם יחד (קידושין מח:). זאת בניגוד לחומרים יבשים אשר יכולים לעמוד גם ללא כלי, והכלי הינו רק אמצעי להוביל או למדוד אותם, וממילא היחס שבינו ובין קדושת המנחה רופף יותר.

ניתן לראות אולי ביטוי מדויק יותר לסברה זו בדעת תנא קמא כפי שהיא מתפרשת בגמרא:

"תנא קמא סבר: מדת הלח נמשחה בין מבפנים בין מבחוץ, מדת יבש נמשחה מבפנים ולא נמשחה מבחוץ."


דעת תנא קמא היא ששני סוגי המידות נתקדשו, אלא שמידות הלח נמשחו גם מבחוץ ומידות היבש נמשחו גם מבפנים. בפשט הגמרא נראה שמדובר בתיאור היסטורי של אופן המשיחה, אך בחידושי הגרי"ז (נז:) מבואר שאין זה כך:

"ונראה דאין הכוונה דהמשיחה הייתה בין בפנים ובין בחוץ אלא הכוונה דנמשח כדי לקדש בין מבחוץ ובין מבפנים."


כלומר, אופי הקדושה של מידות הלח הוא כזה שמקדש בין מבחוץ ובין מבפנים, בניגוד למידות היבש שקדושתן היא רק כדי לקדש בפנים. נראה שחילוק זה הולם את הסברה אשר הובאה לעיל. מידות הלח הופכות להיות דבר אחד עם החומר שבתוכן, וממילא כל גופן הופך לחלק מהקודש ומקדש. זאת בניגוד לכלי היבש אשר אינם מתאחדים עם החומר שבתוכם אלא רק משמשים לפונקציה מסוימת של מדידה, וממילא רק שימוש זה, אשר נראה בפנים הכלי, הוא שמקדש.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)