דילוג לתוכן העיקרי

"קדש לי" | פדיון בכורות

קובץ טקסט

א. הקדמה

בשיעור זה נעסוק בהיבטים שונים של מצוות הבכורה - קדושתם, נתינתם לכהן ופדיונם. נראה כי הדינים הקשורים לבכורות משקפים פן מיוחד של קדושה, אשר לעיתים ניתנת להעברה. מטרת קדושתם של בכורי ישראל באדם ובבהמה, כפי שראינו בשיעור הקודם, היא למתן את רגש האדנות הטבעי שיש לאדם על משאביו, וביחוד על החלק הראשון שבהם. ברם, מיתון זה יכול להעשות לעיתים גם על ידי העברת הקדושה. כיוון שנתינת האדם היא החשובה, ניתן להעביר את הקדושה ולהפוך את הבכור לחולין.

ב. חיוב כהנים ולווים חייבים בבכור בהמה טהורה

בכור בהמה טהורה ניתן לכהן ומוקרב. מה דינו של בכור לוי ובכור כהן? בנקודה זו ישנה סתירה לכאורה בין ספר המצוות לבין משנה תורה. בספר המצוות הרמב"ם כותב כי:

ומצוה זו אין הלוויים חייבין בה.

(מצוות עשה, ע"ט).

אולם, במשנה תורה הוא אומר לכאורה אחרת:

הכל חייבין בבכור בהמה טהורה, כהנים לויים וישראלים. ואף על פי שהבכור לכהן אם נולד לו בכור מקריב דמו ואימוריו כמו שביארנו, ואוכל שאר הבשר בתורת בכור, שנאמר "כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך" (דברים, ט"ו, יט) וגו', אבל בכור אדם ובכור בהמה טמאה כהנים ולויים פטורין..

(הלכות בכורות, פרק א' הלכה ז).

אולם, על פי דברי המהרי"ט אלגזי ניתן להסביר שאין סתירה בדברי הרמב"ם:

... והיינו דקתני במתניתין דלא נפטרו מבהמה טהורה, לומר דעל כל פנים קדשי בקדושת בכור. אבל לעולם דאפילו הלוים אינם חייבים ליתנו לכהן במקום שיכולים הם לזכות ולהנות ממנו כבכור בעל מום...

(הלכות בכורות, פרק א', דף ב.).

המהרי"ט מניח כי למצוות בכורות יש שני דינים: 1) קדושת הבכור; 2) נתינתו לכהן. כהנים ולויים חייבים בדין הראשון, דהיינו בכור שנולד להם קדוש, ובכך עסק הרמב"ם במשנה תורה; אך הם פטורים מן הדין השני, דהיינו אין חובה לתת אותו לכהן, ובכך עסק הרמב"ם בספר המצוות.

להבחנתו של המהרי"ט ישנו מקור גם בכתובים. מצוות בכורות מופיעה גם בספר שמות וגם בספר במדבר, והציווי הכפול מגלה את שתי הבחינות הקיימות במצווה:

 

שמות, י"ג

במדבר, י"ח

(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָך.

(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיקֹוָק וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה'.

(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.

 (טו) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה.

(טז) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא.

(יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה.

 

בציווי בספר שמות אשר נאמר טרם הקדשת הלווים (במדבר, ח', ה - כו) , מצטיירת התמונה הבאה: כל בכור קדוש לה', אולם אם מדובר בבכור חמור או בבכור אדם יש לפדותו, ואת כסף הפדיון צריך להביא לה'. בציווי בפרשת במדבר מצטיירת התמונה אחרת: הבכורים המיועדים לה' ניתנים לכהנים, למעט בכור חמור ובכור אדם אותם פודים, וכסף הפדייה ניתן לכוהנים.

אם נחזור לדברי המהרי"ט, ניתן לומר כי מן הפרשייה בשמות למדנו את קדושת הבכור, ואילו על הפרשייה בספר במדבר מלמדת את נתינתו. בעל ה'משך חכמה' מסביר כי היכולת לפצל בין קדושת הבכור לבין נתינתו נובעת בין השאר מכך שלאחר יציאת מצרים כל הבכורות התקדשו, ללא הבדל בין ישראלים לבין לווים או כהנים. לאחר מכן, עם הקמת המשכן, אחת ממתנות הכהונה אשר בני ישראל הצטוו עליה היא נתינת הבכורות לכהנים - ובכך הצטוו רק ישראל אך לא כהנים ולווים.

 ג. פדיון בכורות ככפרה

עד כה ראינו שני אספקטים של הבכורה - הקדושה והנתינה. רובד נוסף הוא הפדיון, הקיים בבכור אדם ובפטר חמור.

מפשטי הכתובים עולה כי הפדיון הוא רק העברה של הקדושה, המאפשרת לאדם לעשות שימוש במשאב. אולם, בגאונים יש הסבר נוסף לפדיון:

...ואחר כך מגביה הכהן ב' ידיו וסומך על ראשו ואומר לאביו: איזה חביב עליך יותר? בנך או ה' סלעים הללו? והאב אומר בני חביב עלי ואני פודהו ופודהו ב' פעמים. משום דכתיב "אך פדה תפדה" (במדבר, י"ח, טו) וכתיב "ופדויו מבן" (שם, טז) וגו' פדוים תרין: חד מקודשא בריך הוא וחד ממלאך המות, ועל ידי זה אני פודהו בה' סלעים כמצות המקום. שנאמר "וכל בכור בני אפדה" (שמות, י"ג, טו) וכתיב "וכל בכור בניך תפדה" (שמות, ל"ד כ). מיד נוטל הכהן הכסף ומוליכו בידו אצל ראש הבן ואומר: "ה' סלעים אלו פדיון בנו של פלוני זה, זה פדיון תחת זה, חלופי זה על זה יצא זה לכהן ויכנס הבן לחיים וליראת שמים". ומברכו ואומר "אל יתן למוט רגלך" (תהלים, קכ"א ,ג) וגו' וכל המזמור.

(תשובות הגאונים, שערי תשובה, סימן מ"ז).

מדברי הגאונים עולה כי בנוסף להעברת הבכורה הפדיון הוא מעין של סילוק מלאך המוות, בדומה ל"כפרות" של ערב יום כיפור.

ד. פדיון פטר חמור

ב'תרומת הדשן' (פסקים, רל"ה) מופיע שאלה מעניינת: האם ניתן להשאיר את פטר החמור או את הבן הבכור ביד הכהן במקום לפדותם או לערוף את פטר החמור ("אם לא תפדה וערפתו" שמות, י"ג, יג])? אם אנו רואים את בכור אדם ופטר חמור כמתנות כהונה, מדוע שלא ניתן יהיה לותר על הפדיון אלא להשאירם אצל הכהן?

אך מה שכתבת דאם היה נותן הבן לכהן היה יוצא בכך כמו בפטר חמור, בדותא היא דא. דבפטר חמור גופיה לא ידענא מהיכן דייקת דיוצא אם נותן הבכור לכהן, דילמא לעולם צריך לפדות או לערוף...אבל מכל מקום פדייה בעי. ואפילו אי מהני התם, היינו משום דהחמור קדוש גופו בבכורה ואפילו בהנאה קודם פדייתו. מה שאין כן בן בכור...דחולין גמור הוא...

בניגוד לשואל, ל'תרומת הדשן' לא היה ברור כי ניתן לתת את פטר החמור לכהן במקום לפדות אותו או לערוף אותו. הוא מעלה את האפשרות כי מצוות פדיון עומדת בפני עצמה, והיא איננה קשורה באופן ישיר למעשה הנתינה לכהן. במילים אחרות, במצוות פדיון פטר חמור יש לפדות את החמור. מדוע? תשובה אפשרית לשאלה זו ניתן למצוא בדברי הגמרא:

אמר ר' חנינא: שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא: מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? אמר לי: גזירת הכתוב היא. ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים, שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.

(בכורות ה:).

החמורים זכו שתתקיים בהם מצווה משום שהם סייעו לישראל בשעת יציאתם מצרים בנשיאת משאות גדולים. אולם, בניגוד לבכורות הבמה טהורה, לא ניתן להקריב בכור חמור, ולכן יש לפדות אותו.

בנוסף לכך, תרומת הדשן מדגיש כי בכור אדם שונה מפטר חמור כיוון שבכור אדם מראש איננו קדוש, ולכן פדיונו איננו מעביר ממנו את הקדושה, וגם לא ניתן לתת אותו לכהן במקום לפדות אותו.

 

 

 

 

 

 

**********************************************************

 

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון תשע"ו

נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי

*******************************************************

בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                    http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:                http://www.vbm-torah.org

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

 

**********************************************************

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)