שבת | דף קה | קורע על מנת לתקן
רוב המלאכות שנמנו במשנה בפרק 'כלל גדול' (עג עמוד א) הן מלאכות שמטרתן ומשמעותן גלומה בהן עצמן. כך למשל מלאכת 'אופה' נאסרה ללא קשר לשימוש שמתכוון האדם לעשות בלחם האפוי ומלאכת 'מבעיר' נאסרה ללא קשר לשימוש המתוכנן באש. אך יש מלאכות מספר שבהן אין הדבר כך. בגוף המשנה הנ"ל הוגדרו מלאכות 'קורע' ו'מוחק' באופן הבא:
"הקורע על מנת לתפור שתי תפירות... המוחק על מנת לכתוב שתי אותיות".
בדומה לכך, בגמרא לעיל (לא עמוד ב) נאמר שמלאכת סותר נאמרה דווקא כשסותר על מנת לבנות.
אפשר להבין את הגדרים הללו של מלאכות קורע, מוחק וסותר בשתי דרכים עקרוניות. באופן אחד אפשר להבין שהתכלית של התפירה ושל הכתיבה מגדירה את עיקר המלאכה. כלומר, הקריעה לכשעצמה לא נחשבת כלל מלאכה, אלא כאשר היא מהווה שלב ראשון בדרך לתפירה. נראה שכך הבין הריטב"א (מכות ג עמוד ב) בדבריו אודות אופי החיוב של הקורע פתח לחלוק:
"עשה פתח חדש לחלוק בשבת חייב מפני שתיקן כלי, פירוש דנהי דלא מחייב משום קורע ע"מ לתפור מחייב משום תיקון כלי משום דהוי גמר מלאכה ותולדה דמכה בפטיש".
כלומר, לדעת הריטב"א דווקא קריעה על מנת לתפור נחשבת קריעה, והוא אף מכנה את המלאכה בשם "קורע על מנת לתפור", וממילא כאשר אדם קורע פתח בחלוק שלא על מנת לתפור אין כאן איסור קורע אלא איסור מכה בפטיש (היות ומתקן את החלוק).
אמנם, מסוגייתנו (קה עמוד ב) יש להוכיח שלא כדעת הריטב"א:
"משנה:
הקורע בחמתו, ועל מתו; וכל המקלקלין - פטורין...
גמרא:
ורמינהו: הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו - חייב, ואף על פי שמחלל את השבת - יצא ידי קריעה!
לא קשיא, הא - במת דידיה, הא - במת דעלמא".
המשנה פוטרת אמנם את הקורע בחמתו ועל מתו, אך מדבריה נראה שהטעם לכך הוא רק משום שנחשב כ'מקלקל'. ממילא, כאשר הקריעה על המת נחשבת כתיקון חייבים עליה, כפי שמפורש בגמרא, למרות שאינו קורע על מנת לתפור.
ואכן, דעת רוב הפוסקים היא שלא כריטב"א, וכל קריעה או מחיקה או סתירה שיש בה תיקון מחייבת גם אם לא נעשתה על מנת לתפור/לכתוב/לבנות. נפקא מינא קיצונית להבנה זו הובאה בפרי מגדים (אשל אברהם סימן שמ ס"ק ז):
"וסבור הייתי לומר דמוחק ב' אותיות והיה כתוב איזה ענין שחייב הוא או שחבירו חייב לו ורוצה למחוק זה, חייב".
לדעת הפרי מגדים, למרות שהמחיקה לא נעשתה על מנת לכתוב וגם לא על מנת לתקן את הנייר, מכיוון שהייתה בה תועלת לאדם היא נחשבת כתיקון לחייבים עליה. אמנם יש מהאחרונים שחלקו על חידושו של הפמ"ג, עיין מנוחת אהבה ח"ג פרק כב סעיף כט, ואכמ"ל.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)