קידושין דף יג – חטף סלע מידה וקדשה

  • הרב ירון בן צבי

סוגייתנו עוסקת במקרה בו אדם רוצה לקדש אשה בגזלה שגזל. לכאורה, היה מקום לומר שהאישה לא תהיה מקודשת, משום שבקידושי כסף המקדש צריך לתת משלו והאישה צריכה לזכות בכסף או בחפץ אותו הוא מביא לה.

המקרה בוא אנו עוסקים הוא כאשר המקדש גזל את החפץ מהאשה אותה הוא רוצה לקדש. במקרה זה, לכאורה היינו סבורים שהאשה לא מקודשת משום שהחפץ לא היה שייך לו ולמעשה האשה רק קיבלה את מה שנגזל ממנה בחזרה; יחד עם זאת, בסוגייתנו אנו למדים שישנם מקרים בהם האשה תהיה מקודשת.

בסוגייתנו וכן בסוגיה להלן (דף נב ע"א) אנו עוסקים בחילוק בין מקרים בהם יש חלות של קידושין על ידי הגזילה לבין המקרים בהם אין קידושין. החילוק, כך נראה מהסוגיות, תלוי בשאלה האם אשה הייתה משודכת למקדש. במידה ואכן הייתה משודכת, אזי האומדן הוא שאף אם שתקה דעתה היא הסכימה לקבל את הקידושין, אך במידה והאישה לא הייתה משודכת, איננו סבורים ששתיקתה מעידה על הסכמתה.

כלומר, במקרה של אשה שפירשה את רצונה אין כל ספק. אולם כאשר האשה שותקת יש צורך לאמוד מה דעתה – האם שתיקה היא כמי שהתרצתה לקבל את הקידושין או לא. ספק זה שעולה מהסוגיה ראוי היה להתברר יותר שכן לכאורה ישנו סיכוי שאשה שלא הייתה משודכת התרצתה לקבל את הקידושין ולמעשה מדובר באשת איש וקיים חשש שמדובר באשה שיצאה מבעלה ללא גט!

אפשר שיסוד הדבר הוא בידיעת העדים; במקרה שבו ברור לעדים שהייתה הסכמה של האשה אז יש חלות לקידושין, גם במקרה שבו האשה שתקה יש וודאות לעדים כשמדובר בבני זוג המשודכים זה לזו. לעומת זאת כאשר אין ביניהם שידוכים, אין כל וודאות לעדים האם לקחה את שמגיע לה בחזרה או אם הסכימה לקבל הקידושין ומשום שאין העדים יכולים לומר לנו בוודאות מה היה הרי שלא היו קידושין כלל.  לא דומה הדבר למקרה שהקידושין נעשו בלשונות שהן ספק קידושין1 שכן במקרה שלנו לשון הקידושין הייתה ברורה והספק הוא רק בשאלה האם הסכימה האשה לקבל את הקידושין או לא.

_________

[1] שבמקרה כזה מקודשת מספק משום שהסכמתה היה וודאית אלא השאלה אם הלשון בה השתמש המקדש טובה דיה.