דילוג לתוכן העיקרי

קידושין | דף כב | 'לא ילחצנה'

אפשר וניתן להבין מסוגייתנו בעניין 'אשת יפת תואר' אמירה משפטית מסויימת שיסודה הוא מעין השלמה עם התנהגויות חברתיות (שליליות) מסוימות משום שלא ניתן למגר אותן או בשל החשש מהתוצאה אם לא תינתן אפשרות למימושן באופן חלקי גלוי או ממוסד[1].

מדובר בהסדרה מסתייגת של המעשים וחכמים ביטאו זאת בדימוי: "מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות". מדברי רש"י (ד"ה שלא ילחצנה במלחמה) "לבוא עליה", אנו למדים (כפי דברי בעלי התוספות ד"ה שלא ילחצנה במלחמה) שלמי שלוקח אשת יפת תואר אסור לבוא עליה במלחמה כלל אלא רק לאחר שיעשה את כל הסדר האמור בעניין זה בתורה. הרמב"ם הסביר בצורה הדומה להסבר של בעלי התוספות את רש"י אך העמיד את האיסור רק כאשר הדבר נעשה במקום גלוי.

רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ספר יראים) הסביר את האמור 'לא ילחצנה' בכך שלא יבוא עליה בעל כורחה אלא רק מדעתה מותר, אפשר וניתן היה להבין את דברי רש"י לעיל בדרך דומה שכן זה מה שמובן מפשט דבריו - שלא ילחצנה לבוא עליה. ברם לאור דברי הראשונים לעיל הדבר קצת מוקשה. יתר על כן, טענה זו שנדרשת הסכמה של אשת יפת תואר לא עולה בקנה אחד עם המפורש בתורה, שהותר לקחת אשת יפת תואר בעל כורחה

מאידך, ההסבר של רש"י באופן הדומה לדברי רבי אליעזר ממיץ. מלבד העובדה שבכך מתיישבות הקושיות של בעלי התוספות, הדבר מתאים יותר לרציונל עליו דיברנו בתחילת הדברים -  פעמים ויש להסדיר מעשים או התנהגויות שלכתחילה ראוי היה להימנע מהן. כלומר, די באמירה שיכול אדם לקחת אשת יפת תואר בעל כורחה וקבלת מעשה זה בתנאים מסויימים 'כנגד יצר הרע'. לכן, הסבר זה פשוט ותואם יותר מאשר קבלת היתר גורף וכולל של התנהגות שלילית זאת.

 

[1] בדומה למערכות משפט בהן לא נאסר על הימורים, שימוש באלכוהול, סמים מסויימים וכדומה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)