קידושין | דף לו | זמן סמיכה
בסוגייתנו נאמר כי המקור לדברי המשנה שסמיכה נעשית רק באנשים (ולא בנשים) הוא מכך שבתורה נאמר 'וסמך', ולכן נתמעטו הנשים ממצות הסמיכה.
בעלי התוספות (ד"ה הקבלות והזאות) העלו את השאלה המתבקשת והיא מדוע היה צורך בלימוד שעניינו מיעוט נשים מעבודות הקרבן והלא העבודות אינן כשרות אלא ביום ולכן מדובר במצות עשה שהזמן גרמא. אמנם הסמיכה עצמה לא קבועה לה זמן אך משום שהסמיכה צריכה להיעשות בסמוך לשחיטה ושחיטה היא רק ביום המשמעות היא שיש לסמיכה זמן רק ביום.
מהאמור עולה המסקנה שלשיטת בעלי התוספות, בשונה מדעת רבי משה בן נחמן[1], כל סיבה - אף אם מדובר בגורם טכני בלבד (וקל וחומר אם מחמת הדין עצמו) מגדיר את המצוה בכלל מצוה שהזמן גרמא. מכל מקום, הקושי בדברי בעלי התוספות הוא שאין מניעה לבצע את הסמיכה בלילה אלא רק משום שצריכה להיעשות בסמוך לשחיטה נשאר.
רבי משה פינשטיין (אגרות משה, חושן משפט חלק ב מז, ב) כתב להלכה כדברי בעלי התוספות בעניין ברכת הלבנה, שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא וזאת על אף שהסיבה לכך שהמצוה נעשית רק בזמנים מסוימים היא מחמת הטבע.
[1] ראה בעיון לדף לד שכתב כי מצות ספירת העומר אינה נכללת בין מצות שהזמן גרמן.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)