קידושין | דף עו | כל משפחות בחזקת כשרות

סוגייתנו עוסקת בתקנת חכמים, המחייבת את מי שמבקש לשאת אישה לבדוק את הייחוס שלה. אמנם מהמשנה הראשונה משמע שיש לבדוק את ייחוסה של כל אישה שנישאת (גם כאשר אין ערעור על כשרותה), אך מהמשנה המובאת בהמשך הסוגיה אנו למדים שהדבר אינו מוסכם ולשיטת חכמים "כל המשפחות בחזקת כשרות הן", ולכן אין צורך לבדוק את ייחוסה של האישה.

עקרון זה, שכל המשפחות כשרות לבוא בקהל, בא לידי ביטוי בדבריו של רבי שלמה בן אדרת, שכתב לעניין אדם שמגיע ממקום רחוק (שו"ת הרשב"א ב, טז):

"וזה אין בו ספק כלל שכיון שהם מחזיקים עצמם כישראל, אין מדקדקין אחריהם והרי הם ישראלים גמורים כמיוחסים שבישראל".

באופן דומה כתב רבי יום טוב אשבילי (חידושי הריטב"א מסכת פסחים דף ג עמוד ב).:

 "כתב הרי"ט ז"ל מכאן נלמוד דכל מאן דאתי ואמר ישראל אני נאמן"

כך פסק גם הרמב"ם להלכה  (הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה יז).

"כל משפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן לכתחלה..."

במסכת כתובות (דף כד עמוד א) מובאת ברייתא העוסקת בשאלת נאמנותם של שני אנשים שכל אחד מהם מעיד על עצמו ועל חברו שהם כוהנים. הברייתא מכריעה שהם נאמנים לעניין אכילת תרומה, אך לא לעניין נשיאת אישה מיוחסת.

רש"י (ד"ה נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה) מסביר שהסיבה לכך היא שחכמים עשו מעלה ביוחסין ולכן הצריכו שני עדים. נראה שכוונתו של רש"י היא שכדי להשיא לאדם אשה כשרה יש צורך בשני עדים, בשל החשש שמא האדם שלפנינו הוא פסול חיתון. כלומר – פירוש המילה 'מיוחסת' המופיעה בברייתא הוא אשה הכשרה לבוא בקהל. חשוב לשים לב שעל פי הסבר זה, אין להשיא אשה לאדם שאיננו מכירים אותו אלא אם כן יביא עדים, בניגוד למשתמע מסוגייתנו.

כך פסק להלכה רבי יעקב בן אשר (טור אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ב):

"ואיש או אישה שיבא לינשא אין צריך לבדוק אחריהם כלל אבל רש"י פי' איש שבא לישא אשה צריך לבדוק אחריו קודם שישיאוהו וכ"כ הרמ"ה ופירוש הא דאמר כל המשפחות בחזקת כשרות היינו מאן דאית ליה חזקת כשרות אין צריך לבדוק אחריו אבל מאן דלית ליה חזקת כשרות כגון שאין משפחתו ידועה צריך ראיה ליוחסים".

לפי דבריו, הדין המובא מצטמצם לדעת רש"י רק למשפחות שיש להן חזקת כשרות, ומי שאין לו חזקת כשרות כלל – צריך להביא ראיה לייחוסו. דבריו קשים מעט, שכן מדברי חכמים בסוגייתנו נראה שאין צורך בבדיקה כלל, ולא רק לגבי משפחות מסוימות.

ניתן להציע הסבר ביניים: לכתחילה אין להינשא ללא בדיקה כפי שנזכר, אך אם כבר נישאו אין בודקים. אפשרות נוספת להבין את הברייתא היא שכל האמור מדבר אך ורק על כהן, כלומר – אדם רגיל אינו צריך להביא עדים כדי לשאת אישה אף אם איננו מכירים אותו, אולם כהן – בשל המעלה ביוחסין – צריך להביא שני עדים, משום שמעלה ביוחסין שייכת בעיקר בכהנים, שייחוסם קובע אם יוכלו לעבוד במקדש. אם נפרש כך נוכל לקבוע דירוג לגבי כשרותו של הכהן: על פי עד אחד הוא יכול לאכול בתרומה, אך נדרשים שני עדים כדי להשיאו אישה 'מיוחסת', כלומר – הוא יכול לשאת אישה, אך אם לא יביא עדים ילדיו יחשבו כחללים.