קידושין דף ע – "השמיעיני את קולך כי קולך ערב"

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מסופר על שיחה בין רב נחמן לרב יהודה. במהלך השיחה שואל רב נחמן את רב יהודה אם הוא מעוניין למסור שלום לילתא1. תשובתו של רב יהודה היא ששמואל אמר "קול באשה ערוה". על פניו ניתן להבין כי רב יהודה קיבל משמואל ששמיעת קול של אשה אפילו בשיחה רגילה הינו אסור2.

עניין זה של קול באשה ערוה נלמד במסכת ברכות (דף כד ע"א), שם מובא הפסוק משיר השירים (ב, יד): "השמיעיני את קולך כי קולך ערב", ולמעשה מדובר בשמיעת קול זמר של אשה ולא לעניין קול הדיבור של אשה. רש"י שם מבאר ששמיעת קול זמר של אשה ערב ומעורר את הלב, אפשר שכוונתו של רב יהודה לומר ששאילת שלום יוצרת חיבה וקרבה מה שעשוי לעורר את הלב ולכן כלל הדיבור באיסור זה. נראה כי אף אם נבין שכוונתו של רב יהודה לאסור קול אשה גם בדברים שאינם בגדר זמר, הרי שלא מדובר בדיבור שהוא בגדר המקובל אלא במה שיוצר קירבה מיוחדת ולכן סברתו לומר שיהיה בו איסור.

הסבר נוסף שניתן להציע בהבנת דבריו של רב יהודה הוא, וזאת על דרך בה נהגו חכמים ז"ל3 שלא נזהרו מלדבר עם אשה הוא שלמעשה דחה רב יהודה את רב נחמן ולא התכוון לומר איסור חדש על מה שאסרו שמיעת קול שיר. 

יחד עם זאת, מדברי התלמוד הירושלמי (חלה פרק ב הלכה א) ניתן להבין שישנו איסור בקול דיבור של אשה ולא רק בקול זמר:

"שמואל אמר קול באשה ערווה מה טעם והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ (ירמיהו ג, ט)"

כלומר, 'קול זנותה' יכול להתפרש באופן כזה שכולל כל קול שאינו צנוע ולאו דווקא קול שירה. מכך נמצא כי כל קול שאינו צנוע נכנס תחת הגדרת האיסור ולא דיבור של שיחה רגילה; ואפשר שההסבר הוא כפי שהצענו בהסבר הראשון. כך ניתן להבין גם מדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב) שכתב "ואפילו לשמוע קול ערווה", למעשה הרמב"ם לא כתב קול זמר אלא קול ערווה – קול שאינו צנוע שהוא קול שלא כשדיבור שכיח או קול כזה הגורם לקירבה.

___________

[1] אשתו של רב נחמן.

2 כך הבין להלכה רבי מנחם המאירי (ברכות כד א): "ובאשה אחרת... אסור בכל שעה להסתכל בה ולשמוע אפילו קול שאינו של זמר"; ברם, בסיום דבריו כתב שאפשר ושאילת שלום הינה כזמר מה שאפשר להבין כדבר שיוצר קירבה.

3 אותה אנו רואים במקומות שונים בגמרא, וכן לדעת רוב הראשונים והפוסקים שכתבו כי האיסור לשמוע קול אשה, היינו דווקא קול זמר של אשה (רבי אליעזר ממיץ, יראים שצב; הרב מרדכי בן הלל, מרדכי ברכות פ; רבי אליעזר בן יואל, ראבי"ה א עו ועוד).