קידושין | דף נט | ביטול דיבור וביטול מעשה

הגמרא בסוגייתנו מחלוקת בעניין ביטול קידושין: לדעת רבי יוחנן, כאשר אדם קידש אישה בנתינת מעות, אך עיכב את חלות הקידושין למשך שלושים יום, יכולה האישה לחזור בה מן הקידושין כל עוד לא חלו, ואילו לדעת ריש לקיש לאחר שלושים יום יחולו הקידושין בין אם האישה תרצה בכך ובין אם לא.

בתחילה סבורה הגמרא שרבי יוחנן וריש לקיש מסכימים שמאחר שהקידושין אינם חלים מייד עם נתינת המעות אין הנתינה נחשבת מעשה קידושין אלא דיבור בעלמא, ורבי יוחנן וריש לקיש נחלקו בשאלה אם "אתי דיבור ומבטל דיבור", כלומר אם אדם יכול לבטל את דיבורו כשהוא חוזר בו. ואולם בעקבות קושיה מברייתא העוסקת בביטול תרומה חוזרת בה הגמרא מהבנה זו ומסיקה שדבר פשוט הוא שאתי דיבור ומבטל דיבור, ומחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש נעוצה בשאלה אחרת: האם נתינת המעות לאישה אכן נחשבת דיבור בלבד, כשיטת רבי יוחנן, או שמא יש לה משמעות של מעשה, כפי שטוען ריש לקיש.

והנה את נתינת המעות לאישה בתנאי שהקידושין יחולו רק לאחר שלושים יום אפשר להבין בשני אופנים. אופן אחד הוא שהרווח שמרוויחה האישה כעת, בשעת נתינת המעות, הוא הוא התשתית לחלות הקידושין מאוחר יותר. לפי הבנה זו, דחיית הקידושין בשלושים יום אינה דחייה של מעשה הקידושין אלא רק של החלות. אפשרות שנייה היא שהקידושין לא יתבססו על הרווח הנוכחי כי אם על ההנאה שתופק ממנו ביום חלות הקידושין. אף אם האישה תוציא את המעות מייד עם קבלתן, הרי היא חוסכת בכך מעות אחרות שהייתה צריכה לשלם עבור אותה תמורה, והיו חסרות לה כעת אלמלא קיבלה את מעות הקידושין, ונמצא שנתינת מעות הקידושין יוצרת הנאה הקיימת גם לאחר שלושים יום, ובהנאה זו תתקדש האישה באותה שעה. לפי גישה זו, נעשית ההנאה להנאת קידושין רק ביום השלושים, ואם כן מעשה הקידושין, ולא רק חלותם, מתחולל ביום השלושים.

דומה שבשאלה זו נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש. ריש לקיש אוחז בהבנה הראשונה: המעות נחשבות מעות קידושין, ומעשה הנתינה הוא מעשה הקידושין; והיות שכבר נעשה מעשה – אין בכוחו של דיבור גרידא לבטלו. רבי יוחנן, לעומת זאת, חושב שהנתינה דהשתא אינה מעשה הקידושין – רק לאחר שלושים יום תיקבע ההנאה להנאת קידושין, וזוהי אפוא שעת עשיית מעשה הקידושין, וכרגע אין לפנינו אלא הצהרת כוונות בלבד, שאפשר לחזור ממנה אף בדיבור.

למחלוקת זו תיתכן נפקא מינה נוספת: מה הדין אם האישה איבדה את המעות קודם שהספיקה להשתמש בהן? אפשר לטעון שלדעת רבי יוחנן במקרה כזה האישה לא תהיה מקודשת לאחר שלושים, שהרי לא נותרה לה אז שום הנאה, וכך אכן פסק המהרי"ט אלגזי (בכורות ח, עו). אומנם יש מן האחרונים שחלקו עליו, על אף שפסקו כרבי יוחנן (ובביאור סברתם עיין אבני מילואים מ, א).