קידושין ס - מבוא לדיני תנאים

  • הרב אביהוד שורץ

קידושין דף ס - מבוא לדיני תנאים

המשנה בדף ס ע"א פותחת סִדרה של משניות העוסקות בדיני תנאים. המשנה מדברת על אדם שקידש אישה והתחייב לתת לה מאתיים זוז. בגמרא נחלקו האמוראים בדבר מועד חלותם של הקידושין:

"איתמר, רב הונא אמר: והוא יתן, רב יהודה אמר: לכשיתן. רב הונא אמר: והוא יתן - תנאה הוי, מקיים תנאה ואזיל. רב יהודה אמר: לכשיתן - לכי יהיב הוו קידושי, השתא מיהא לא הוו קידושי".

לדעת רב הונא, האישה קיבלה כסף קידושין מהאיש, ולכן היא מקודשת; אמנם המקדש התחייב לתת לה גם מאתיים זוז, אך ביסודו של דבר היא מקודשת, ואין אדם אחר יכול לבוא ולקדשה. רב יהודה, לעומתו, סבור שמעשה הקידושין לא הושלם עד שלא יתגשם התנאי, לכן אם יבוא אדם אחר ויקדש אותה אישה - קידושיו יחולו.

במחלוקת אמוראים זו גלומה שאלת המפתח בהבנת עולם משפטי התנאים. ייתכן שלדעת רב הונא, תנאי הוא "מילתא אחריתי", כלומר: העִסקה כשלעצמה היא עִסקה מושלמת, אלא שאחד הצדדים מבקש להשיג לעצמו מטרה נוספת, שאינה נוגעת לגופו של עניין; מטרה זו אמנם חשובה - עד כדי כך שאם לא תושג, היא עלולה לבטל את העִסקה כולה - אך כאמור, אין היא מהווה רכיב מהותי במערכת. רב יהודה, לעומת זאת, מבין כי התנאי איננו מנגנון ביטול של העִסקה אלא חלק מהותי ממנה: הצד שהציב את התנאי איננו מעוניין להשיג שתי מטרות שונות, אלא עומדת לפניו מטרה אחת בלבד, שיש בה כמה סעיפים; ממילא בלא התנאי - אין גם עִסקה.

לשאלת היסוד הזו עשויות להיות השלכות רבות, ונזכיר בקצרה אחת מהן. כידוע, המבקש להתנות עִסקה בתנאי מסוים צריך לעשות זאת בלשון מדויקת: התנאי צריך להיות 'כפול', המתנה צריך 'להקדים הן ללאו' ועוד. האם דרישות אלה הכרחיות בכל תנאי שהוא?

התוספות (קידושין מט ע"ב ד"ה דברים) אומרים כי יש להבדיל לעניין זה בין סוגים שונים של תנאים. ישנם תנאים שאינם חלק מגוף העִסקה, כי אם גורם חיצוני שעשוי להביא לביטולה; בתנאים מעין אלה, טוענים התוספות, אכן דרושה לשון ברורה ומדויקת, שתגדיר את התנאי ואת כוחו. ואולם, ישנם תנאים מסוג שונה לחלוטין - תנאים הנוגעים ללב לִבָּהּ של העִסקה; התוספות מחדשים, שתנאים מסוג זה אינם צריכים כלל אותה לשון מדויקת, שהרי ברור לכול שאם לא יתקיימו תנאים מסוימים, אין טעם בעִסקה, ולכן אין חובה להזכיר את הדברים בפירוש.

נדגים את הדברים. אדם שמקדש אישה עושה זאת, מן הסתם, מתוך רצון ושיקול דעת. לכן גם אם הוא מבקש שהאישה תיתן לו מאתיים זוז, קשה מאוד להניח שבקשה זו היא חלק מהותי מהעניין כולו. ממילא עליו לגבות את הבקשה הזאת בלשון המדויקת של משפטי התנאים. לעומת זאת, אם אדם זקוק לסכום כסף למטרה מוגדרת - כגון מעבר דירה - ובשל כך הוא מוכר אחד מנכסיו, ברור מאוד שאותה מטרה מגדירה את העִסקה כולה. לכן אם משום מה לא יוכל אותו אדם לעבור דירה, יש סברה לומר שהמכר בטל, אף אם המוכר לא הזכיר בפירוש שכך יקרה אם לא יעבור דירה. כך פוסקים התוספות.

שאלת המפתח הזו עוברת כחוט השני בסוגיות שבהן נעסוק בתקופה הקרובה, וניתן למצוא לה יישומים רבים.