קינים דף כב – הן הן גופי תורה: פתיחה למסכתות קנים ונידה

מסדרי ש"ס וילנא כרכו במהדורתם את מסכתות קינים, תמיד ומידות עם מסכת מעילה. מכיון שמספור הדפים ממסכת מעילה נמשך באופן רציף גם בשלוש מסכתות אלה, הן זכו להיכלל בסדר לימוד הדף היומי.

לקראת מסכת קינין המתחילה היום, ומסכת נידה המתחילה בשבוע הבא, נעיין במשנה החותמת את פרק ג' ממסכת אבות:

"רבי אליעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה".

רבי אליעזר מתייחס לארבעה תחומי דעת: קינין, פתחי נידה, חישוב התקופות על פי גרמי השמים וגימטריאות. בעל תוספות יום טוב על אתר (וכן פירש גם רבינו יונה) הביא את הפירוש הפשוט למכנה המשותף בין ארבעת התחומים:

ארבעת התחומים דורשים שליטה בחשבונות ובמתמטיקה. למסכת קינין יצא שם של מסכת סבוכה, שכן היא עוסקת בתרחישים שונים ומשונים של עופות שנתערבו זה בזה, ויש לנסות לחשב כמה עולות וכמה חטאות משולבות בתערובת.

הלכות נידה כוללות תחומים רבים, והמשנה מתייחסת דווקא ל"פתחי נידה", כלומר לחישוב המדויק של ימי הטומאה והטהרה. במצבים של ספק, חישוב זה עשוי להיות מסובך ביותר, והוא דורש ניתוח חשבונאי מדויק.

תקופות וגימטריאות נוגעות במהותן לשאלות מתמטיות. המשנה באה להבחין בין החשבונות שבגימטריה ובתקופה, אשר מחדדים את המחשבה ומעשירים את הדימיון, ובין החשבונות בקינין ובפתחי נידה, אשר אינם רק חידוד בעלמא, אלא יסוד הלכתי חשוב, וכלי להכרעת הלכה במצבים שונים של ספק.

בצד פירוש הפשט של התוספות יום טוב, הציעו דרשנים בכל הדורות משמעויות נוספות להגדרה המכובדת "הן הן גופי תורה". נזכיר, כדוגמה, כמה מהן:

א. המהר"ל (בפירושו "דרך חיים" על מסכת אבות) עומד על כך שהאריכות בענייני קינין ופתחי נידה נוגעת בעיקר לספיקות למיניהם. הלומד עשוי לחשוב שאין טעם להתחבט בספיקות שונים ומשונים, ומוטב לעסוק בעיקרי ההלכה. משום כך באה המשנה ללמדנו שלא לזלזל בספיקות, ולהתייחס אף אליהם כגופי תורה.

ב. רבי יהודה אסאד, בעל שו"ת יהודה יעלה (מחכמי הונגריה במחצית הראשונה של המאה ההתשע עשרה), ייחד את התשובה הראשונה בספרו לבירור סוגיות שונות הנוגעות לסדר המסכתות בש"ס. בתוך דבריו הוא מזכיר את אותה משנה ממסכת אבות, ומציע שקינין ופתחי נידה הן הן גופי תורה, משום שמדובר על הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה. הלכות קינין בוודאי אינן נוהגות, ואף פתחי נידה הופכים בלתי רלוונטיים לאחר חומרא דר' זירא, כאשר אישה אינה נדרשת לחשב ימי נידה לעומת ימי זיבה. המהר"י אסאד מסביר:

"קינין ופתחי נדות הן הן גופי הלכות שהלימוד בהם הוא לשם שמים... ואם כן קינין ופתחי נדה הן קדשים וטהרות – חכמה ודעת – שני אלו הן הן גופי הלכות שוה בשוה עם שאר ד' סדרים עולים במספר אחד... ושונה בהם בזמן הזה שאין נוהגין על כרחך לשם שמיים הוא, היינו יראת ה' טהורה".

ג. המאירי בפירושו למסכת אבות הציע כיוון דומה לזה של מהר"י אסאד. לדבריו, קינין ונידה הן המסכתות המסיימות את סדרי קדשים וטהרות. כוונת התנא היא לקבוע כי קודם עיסוקך בעניינים חיצוניים ושאר פרפראות, יש להשלים את לימוד כל התורה כולה, עד לסיום סדרי קדשים וטהרות.

ולסיום מעין הפתיחה. עמדנו על כך שהנקודה המרכזית ביחס לקינין ולפתחי נידה היא החשבונות המרובים והמסובכים. בדור האחרון, פתרונות טכנולוגיים שונים פוטרים את האדם מלחשוב ולחשב. לא לחינם נקרא שמו של המכשיר המרכזי ביותר בחיינו מַחְשֵב, שכן הוא חושב במקומנו... ומכאן מתעוררת שאלה מעניינת, אשר שאל אחד מגדולי הפוסקים בדורנו – הרב ניסים קרליץ שליט"א – את הרב מנשה קליין, בעל שו"ת משנה הלכות (חלק יד סימן קסג):

"בענין המגפה שנתפשטה בין שומרי התורה ולסמוך לפסוק בהלכות על גולם... האם מחשב מסוגל למלאות תפקיד לפסוק הלכות בישראל?".

באופן ספציפי יותר, נשאלו הגר"נ קרליץ והגר"מ קליין אם אישה יכולה לחשב את ימי וסתה באמצעות המחשב, וכך להיפטר מרישומים ארוכים, מפותלים ובלתי מדוייקים. מניסוח השאלה בפי הרב קליין כבר ניתן להבין את דעתו הנחרצת:

"והנה בענין המגפה שנתפשטה בין שומרי התורה לסמוך בהלכות חמורות כוסתות נשים וכיוצא אשר אמרו חז"ל קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, על חשבונות של הגולם הנקרא מחשב (קאמפיוטער בלע"ז) וגם לפסוק הלכות בכלל ובפרט ע"פ חשבונות וסיוע של המחשב, אשר כבר יצאו כמה מכשולות ואחריתה מי ישורנה בעוות וקלקול הדין ומה שעלול לגרום בימים יבואו בכל מקצועות התורה, ליבא לפומא לא גליא... והנוהג לשאול שאלות הלכתיות למחשב דבר זה רבים חללים יפיל ורבה המכשלה ולא יעשה כן בישראל".

כפי שניתן לראות, הגר"מ קליין מתבסס, בין היתר, על המשנה במסכת אבות: פתחי נידה הן הן גופי הלכות, ולא יעלה על הדעת למוסרן למחשב. בסדרת התשובות שם (סימנים קסג-קסח) הוא מאריך להסביר מדוע אין לפסוק על פי המחשב, שכן המחשב מעולם לא שימש תלמידי חכמים (!!), המחשב אינו יודע לדמות מילתא למילתא, ובכלל – פסיקת הלכה בכל הדורות היא רק על פי תלמידי חכמים ורק על פי ספרים, ולא על פי מחשבים.

אך בשיפולי גלימתו של הגאון זצ"ל, דומני כי פשטות המשנה אינה כדבריו. כאמור לעיל, המשנה קובעת שייחודו של תחום הלכתי זה בחשבונות הכרוכים בו, ועל כן יש מקום לומר שדווקא כאן נוכל להסתייע במחשב, ואדרבה, הוא יפתור תסבוכות וחוסר דיוק. הגר"מ קליין חושש מאוד מפיתרון כזה, אך לעניות דעתי, יש להאיר לו פנים, ולהסתייע בו באותם תחומים הדורשים חישוב מדוייק ומדוקדק.