דילוג לתוכן העיקרי

פסחים | דף סד | קריאת ההלל

המשנה בסוגייתנו מפרטת את סדר הקרבת הפסח, במסגרת תיאור סדר ההקרבה של כל אחת מהכתות מתוארת קריאת ההלל:

 

קראו את ההלל, אם גמרו - שנו, ואם שנו - שלשו, אף על פי שלא שלשו מימיהם.

 

למעשה, נחלקו הראשונים מי אמר את ההלל – לדעת רש"י (ד"ה קראו את ההלל וכן כתב גם במסכת סוכה דף נד עמוד ב), הכתות היו אלו שקראו את ההלל, ואילו לדעת בעלי התוספות (ד"ה קראו את ההלל) והרמב"ם (הלכות קרבן פסח פרק א הלכה יא), הלויים היו אלו שקראו את ההלל.

 

בעוד שהסיבה לפירוש רש"י לא ידועה, דברי בעלי התוספות והרמב"ם מוכחים מדברי התוספתא:

 

כהן הקרוב אצל המזבח... הלוים עומדין על דוכנן וגומרין הלל בשורה אם גמרו שנו ואם שנו שלשו ואף על פי שלא שלשו מימיהן (פסחים (ליברמן) פרק ד הלכה יא).

 

בנוסף על כך, רש"י עצמו, במסכת ערכין (דף י עמוד א ד"ה ולא היה מחלק), כותב שהלויים הם אלו שהיו קוראים את ההלל – בשונה מהאמור לעיל וכפי דעת בעלי התוספות והרמב"ם.

 

הרב יצחק זאב סולוביצ'יק מציע לומר שאין כל מחלוקת כלל, הלויים קראו את ההלל מדין של שירה על הקרבן והבעלים קראו את ההלל מדין המצווה של קרבן פסח (כשם שקוראים את ההלל בזמן אכילת קרבן הפסח).

 

אמנם, עדיין נשאר קושי שנשאר על שיטת רש"י, שהרי בסוגייתנו סבר שהמשנה מדברת על כך שישראל הם אלו שקוראים את ההלל, ואילו במסכת ערכין כתב שהלויים הם אלו שקוראים את ההלל; יתכן לומר שכוונתו של רש"י בפירושו 'אכל כתות קאי' הוא לא על ישראל דווקא - שהם אלו שקוראים את ההלל, אלא על כך שחוזרים לעסוק בשלושת הכתות. לאמור, שרש"י מסכים כי גם הלויים קוראים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)